וכל ה ז׳
גבולות
יותר ויותר מתבהר לי לאחרונה כמה שהנושא הזה כל כך שבור עד מרוסק אצלי.
לפני שאחבר זאת למיניות אני חושבת שבכלל בחיים יש לי המון שטח אפור בעניין גבולות בייחוד אם אני זאת שצריכה לשים אותו קודם לעצמי לפני שאני מביאה את הצד השני לקץ גבול היכולת.
זה מתבהר לי בעניין של אוכל, כסף, סמים, אלכוהול, זמן מסך וכמובן סקס.
עולים לי זיכרונות כילדה, על כל מיני מצבים בהם עברתי את הגבול, לא נתתי מרחב אישי, הצקתי לילדים ומידי פעם חטפתי.
אפילו שאני חושבת על הפעם שפתחתי את הראש, הייתי בת 5 וילד דחף אותי על ברזל, זה כאב נורא ורצתי לגננת ומשם למוקד, עכשיו שאני משחזרת את זה ההורים שלי בכלל לא היו איתי שם, אלא הסייעת מהגן ואני אפילו לא זוכרת שהם באו אח״כ או מה בדיוק היה.
אבל אני כן חושבת שהפעולה של הילד נבעה מאיזה סיטואציה איתי של חצית גבולות.
גבולות במיניות
אני לא חושבת שאי פעם היו לי גבולות ברורים כשולטת/ נשלטת.
המטפלת אומרת שאף אחד לא לימד אותי על גבולות וזה מתחבר עם הזיכרונות.
אני רואה איך הרבה פעמים אני בוחרת במודע לעבור את הגבול שאני הצבתי כי אני רוצה לדחוק עוד ועוד.
