אני מציינת שזה הטיפול האחרון שלי בגיל 38
אני מעדכנת את המטפלת שמאז השיחה עם אבא שלי אנחנו לא מדברים לא באיזה החלטה ברורה שאנחנו ברוגז אלה הוא לא התקשר ואני לא התקשרתי שזה די ברגיל הקשר בנינו בשנים האחרונות ותהיתי האם הוא יתקשר אליי עוד כמה ימים כדי לאחל לי מזל טוב.
המטפלת: ״האם בדר״כ הוא היה מתקשר?״
אני (מצחקקת): ״לא במיוחד, לפעמים הוא או אמא היו כותבים באחת מהקבוצות המשפחתיות״
המטפלת: ״ומה תרגישי סביב זה?״
אני: ״חשבתי על זה הרבה ואני לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי לאחרונה, אני מאד שלמה עם עצמי, אני מבינה כמה הטראומה ממנו הייתה אקוטית.
ואני עכשיו שמתי את הגבול שלי ואמרתי אתה לא מתעסק בזה, זאת האחריות שלי, אני אשא בתוצאות החיוביות או השליליות כי זה שלי.
חשבתי על שהרבה פעמים בקשר שלי עם אבא שלי, אני צריכה להתאים את עצמי לנוחות שלו, זה לא שהוא יתאים את עצמו אליי או נמצא איזה פיתרון באמצע, לדוגמא אנחנו צריכים להגיע לאנשהו והוא יגיד לי לבוא אליו למרות שהוא עם אוטו וגם אם זה בדרך״
המטפלת: ״גם אם זה לא בדרך, אבא אוסף את הבת שלו״
אני: ״אני אפילו זוכרת שהייתי בצבא והוא היה צריך להקפיץ אותי לרכבת בבוקר וזה היה כ 20 דקות לפני שהוא היה צריך לצאת לעבודה והוא כל הזמן התלונן על זה בלי סוף.
עד שביקשתי מאחד המפקדים הבכירים אישור קבוע לבוא חצי שעה יותר מאוחר, הם מאד אהבו אותי כי הייתי מקצועית והייתי תמיד מסתדרת בעצמי, כי אני יודעת להסתדר מאד טוב״
המטפלת (קצת בשוק): ״זה לא אמיתי, הסתדרת כי לא הייתה לך ברירה, ולא להיות תלויה באף אחד? לא יכולת להזדקק לו״
אני: ״כן, זה כמו שהוא נטש אותי באמצע המעבר דירה עם הבעיות והמובילים.
שאני חושבת על זה גם אם אין לי פיתרון אבל אפשר לבוא ולהיות שם לתמיכה״
המטפלת: ״ואיפה אמא?״
אני: ״גם היא לא נוכחת במיוחד״
המטפלת: ״אף אחד לא חשב שצריך להקפיץ אותך לרכבת לצבא? איפה זה נשמע? מה לא מובן פה?״
אני: ״זה כל הזמן היה ככה איתם, ואלו המקרים שאני זוכרת, בטח היו עוד שאני לא זוכרת״
המטפלת: ״איך היית מאפיינת את המקרים האלו? איזה כותרת?״
אני: ״ההתאמה שלי ללו״ז והנוחות שלו, אני יכולה לעשות 10 צעדים לקראתו והוא לא עושה צעד אחד לקראתי״
המטפלת: ״אי אפשר לבקש שיתאמץ בשבילך, שיקח בחשבון את הצרכים הייחודים שלך וכהורה יעשה איזשהי התכוונות של הלו״ז״
אני: ״אני זוכרת שגם שהייתי ילדה והיו לי חוגים אז הייתי צריכה להתקשר אליו כדי שיבוא לאסוף אותי, הרי הוא יודע שהוא משלם על שעה של חוג אז תגיע לקראת כדי לאסוף אותי.
ואני חושבת שהייתי מתקשרת אליו מהמקום שהייתי בו״
המטפלת: ״ואיפה אמא?״
אני: ״אני לא זוכרת, זה שניהם לא ממש פעילים״
המטפלת: ״החוויה הזאת של ילדה עזובה, לבד בעולם הזה״
אני: ״אני זוכרת וזה לא ממש נעים לי להגיד את זה אבל אני למדתי לנקות את המטבח מאחת הלקוחות של ונוס שפעם אחת שמה אקונומיקה בכיור ואז הבנתי שככה מנקים וזה קרה לפני כמעט עשור״
המטפלת: ״זה לא יאומן, זה לא רק שהם לא לימדו אותך גם הם בעצמם לא עשו את זה״
אני: ״יכול להיות, אני לא ממש זוכרת בית נקי, היו לי חברות עם בית נקי, אני לא זוכרת שהיה זמן קבוע לניקיון, אני זוכרת שהיינו מנקים מידי פעם ותקופה די ארוכה הייתה לנו מנקה״
המטפלת: ״זה איזשהו מסר של אחזקה, מסדרים את הבית, זורקים זבל.
פתאום שנופלים לך האסימונים ואת מבינה שזה לא היה אצלך״
אני מעדכנת שלדעתי בטיפול האחרון יצאתי בתחושה של קצת עוול לגבי הסקס שהיה בסופ״שׁ הקודם.
כי זה לא שונוס ביקש ממני או אמר להפך הוא קידם מגע אינטימי של התרפקות, חיבוק ונשיקות ואני לא ידעתי מה לעשות עם זה חוץ מלקחת את זה למיניות.
אני: ״אני חושבת שלא ידעתי להישאר במקום הזה שהייתי צריכה ורוצה, כי באמת לא ידעתי מה שרציתי לעשות וזה השתקף לסקס שבא אח״כ״
המטפלת: ״מבחינת התחושה, היית במיינד לסקס או להתחבק ולהתנשק?״
אני: ״לדעתי הייתי יותר במיינד לקרבה וחיבוקים, לאינטימיות ופחות לסקס ולא ידעתי להסביר לעצמי על זה״
המטפלת: ״וגם לא ידעת לזהות שמה שאת צריכה זה רוך גופני, קרבה גופני שהיא לא מין תשוקתי״
אני: ״ובטיפול האחרון יצאתי בתחושה שאולי עבר איזשהו לחץ מצד ונוס לחזור למרחב מיני וזה לא היה ככה״
המטפלת: ״את אומרת שהוא לא אמר זה?״
אני: ״לא, ממש לא.
אני לקחת לסקס ולא שיתפתי אותו בצורה ברורה בחשקים, רצונות שלי וגם לא עדכנתי את עצמי״
המטפלת: ״אפילו לא זיהית את זה בינך לבניך.
אבל למה ונוס בא בטענות, על מה?
על זה ששמטת אותו שוב, אמרת זה על הרצף המיני ואנחנו כבר יודעות על הרצף המיני שדובר כאן.
ואני אכן אמרתי שונוס מאשים אותך לפי מה שאמרת״
אני: ״נכון, אבל השאלה היא האם אני שומטת במיניות או באינטימיות.
והייתה השמטה במיניות כי המיניות שלי לא הצליחה לעבוד לי היא כבתה לי ומצד שני בזוגיות ובאינטימיות ודברים הרגלים ממש לא הייתה השמטה״
המטפלת: ״ויכולת להגיד את זה?״
אני: ״אני לא חושבת שהייתי כל כך מודעת לזה, הרי גם שדרתי עסקים כרגיל, ואם העסקים כרגיל אז המיניות היא חלק מהחיים שלי, ולמה שונוס או אני נבין שיש קושי״
המטפלת: ״אם את בעצמך מתנתקת מהקושי.
אנחנו לא יודעות על מה הפעם הכוונה של ונוס ששמטת אותו, אם זה הרצף המיני או לא״
אני: ״אני חושבת שזה בכלל לא הרצף המיני.
זה יותר היה שקיעה והתחפרות לתוך עצמי ופחות שיתפתי בתחושות והרגשות שעולים.
הוא ידע שאני לא ישנה טוב והוא מאד עזר״
המטפלת: ״ממה שאני שומעת נראה שרק את נושאת באחריות ואין יכולת לקשר בין בני זוג אם רק אחד נושא באחריות. אלא אם מישהו בוגד, או התחייבת לאפטר קייר ולא עשית, התחייבת למין מוגן ולא עשית.
זאת אחריות מאד גדולה שאת לא יכולה להזניח אותה, יש לך קשר אינטימי משותף ואת צריכה לקחת בחשבון שאת לא יכולה לסכן רק את עצמך וכי המעשים שלך יכולים גם לסכן אותו.
זה נקרא לא לקחת אחריות והשמטה.
אני חייבת להבין יותר טוב, כי יש כאן האשמה חוזרת של ונוס כלפיך שאת שומטת אותו, אנחנו יושבות כאן ואין לנו מושג למה הוא מתכוון, לי אין מושג, אני זוכרת מפעם שהוא היה מתכוון.
אבל לפי מה שתיארת שבוע שעבר, את חווית גיהנום בחייך אז למה האשמה?״
אני: ״לדעתי יש יכולת לתקשר בצורה מינית גם אם היא לא מובילה לסקס, שהיא אינטימית ונעימה״
המטפלת: ״אינטימית גופנית?
זה נורא חשוב״
אני: ״ואני לא רואה את עצמי מבקשת את זה כמו שאני צריכה.
אני לא בהכרח צריכה את האורגזמה או העונג המיני אבל אני כן צריכה את החיבוקים״
המטפלת: ״את לא יודעת לזהות בתוכך.
פעם שהיית צריכה אהבה גופנית כזאת, היית הולכת למרחב מיני״
אני: ״נכון, ומנגד לכך מההורים שלי אף פעם לא קיבלתי את זה.
ואני יודעת בוודאות שאם אמא שלי תחבק אותי זה יהיה עבורי כמו שיפשוף עם נייר זכוכית, זה יהיה לי לא נעים.
אני אעדיף למנוע את הסיטואציה הלא נעימה הזאת על ידי חיוך שהיא תבין שאני שמחה לראות אותך אבל שלא תנסה לגעת בי״
המטפלת: ״זה מאד חמור, כי המגע שלהם היה אלים, כואב, לא נעים, לא רואה.
ואני מבינה כי אם היא הוציאה לך את היד מהמקום עדיף שהיא לא תיגע, כי המגע שלה הוא לא צפוי הוא מגע שהעוצמה שלו לא בהכרח מותאמת לך.״
אני: ״נכון, רק במיניות הצלחתי לחוות מגע שנעים לי, גם בבדס״מ ובכלל במיניות.
הרי הסקס זה לא רק שנוגעים בחזה או באברי המין, זה גם הליטוף של הראש, מגע בעור וביתר הגוף ובזה הצלחתי להרגיש את המגע שנעים לי.
הרי מאד לא נעים לי המגע מההורים שלי״
המטפלת: ״אבל האם זה חייב להיות מגע מיני בדס״מי?״
אני: ״המניפה שלי היא מאד רחבה בבדס״מ וזה חייב להיות משהו שם, כי כל סקס שאעשה הוא יהיה בדס״מי ברמה כזאת או אחרת״
המטפלת: ״אז נדייק את זה, שאת נהנת ממגע מיני מאד ייחודי.
חשוב שתביני שאת לקחת את המגע שקיבלת בבית הורייך, הוא היה מגע…״
אני: ״נוראי״
המטפלת: ״תרחיבי על כך״
אני: ״אם זה מאמא שלי, אז זה משהו לא צפוי, אני לא יודעת מה יהיה אם יהיה רך ונעים או חד ומהיר וזה לא נעים לי, כי אני אמורה להרגיש בית אני לא מרגישה ככה.
ומאבא שלי אני לא ממש זוכרת מגע.
ואני כן ראיתי איך הורים נוגעים בילדים שלהם באהבה, ראיתי איך ונוס חיבק, עטף וגם מגפגף את הבן שלו בקטע של צוחקים אבל אם המון אהבה ועד היום זה ככה.
ואני חושבת שאיזה לבן שלו לדעת שיש מגע בעולם הזה שהוא נעים וטוב ולא חייב להיות עם מין.״
המטפלת: ״זה שראית מגע בין אב לבן זה ממש בלט לך.
זה שראית מגע בין הורים לילדים שמשך את תשומת ליבך בצורה ברורה זה מראה לנו שזה לא המגע שאת נחשפת אליו בבית״
אני: ״אני זוכרת שונוס גם מקריא לבן שלו ספרים, זה לא היו רק ספרי ילדים אבל גם ספרי הרפתקאות וזה היה מדהים.״
המטפלת: ״ואת לא זוכרת גם את זה?״
אני: ״אני זוכרת שאמא הקריאה לי ספרים אבל כילדה קטנה, אני לא זוכרת שהיא המשיכה אחרי שאחותי נולדה, יכול להיות שהיו אבל אני לא זוכרת״
המטפלת: ״בגיל 5 זה עוד ממש ילדה.
והמגע שאת מדברת עליו, הוא לא צפוי, לא רואה אותך. כלומר המגע הוא משקף חוויה אנרגטית של אמא שלך הייתה בה, כעס, עצבים אלימות, אימפולסיבית״
אני: ״כן, גם אם היא הייתה כועסת אז ברור שהיא לא תיגע בי אחרי, שהיא לא תרצה לחבק אותי״
המטפלת: ״זה מוזר שאת לא יודעת להגיד איזה מגע קיבלת מאבא, עולה לך שאת חושבת על המגע ממני״
אני: ״לפעמים שאני חושבת על זה, וזה מחריד אבל אני חושבת שהוא לא יודע לתת תרגום למגע אוהב ולא מיני, ואני לא חושבת שהוא תקף אותי, אבל אולי תמיד היה שם משהו של הימנעות.״
המטפלת: ״בשביל לא לפגוע בך מינית הוא העדיף לא לגעת בכלל.
למה את חושבת שזה כיוון של תקיפה מינית?״
אני: ״אני באמת לא יודעת״
המטפלת: ״כמטפלת מינית שהמון פעמים שיש תחושה של תקיפה מינית שבפועל לא הייתה תקיפה מינית, אבל היה מגע או תפיסה מאד אלימה של קשר, שמאד לא רואה את הצד השני.
כלומר אני רואה אותך חושבת הרבה פעמים במובנים של תקיפה מינית לכיוון של אבא שלך ואת אומרת זה בווריאציות שונות.
אני חייבת להגיד שיש פער בין מה שאני מניחה שעברת לפי סוג המגע שאת אוהבת לתת ולקבל שהוא לא מגע הדדי.
ונוס היה כועס הרבה פעמים שאת לא רואה באיזה מצב הוא נמצא ונגעת בצורה לא מותאמת וזה היה עבורו קשה, או זה שלא ידעת לעשות אפטר קייר אחרי סקס.
וונוס יודע להגיד עבורו שהמגע שהוא קיבל היה כואב שלא ראה אותו ואנחנו יודעות להגיד שהוא עבר עם עצמו המון עבודה עצמית כדי לאפשר לעצמו לא להעביר לבן שלו את המגע שהוא קיבל והוא נותן לבן שלו מגע מותאם כי ראית שהיה לו נעים וטוב.
גם שהוא נותן לך מגע האם זה מותאם?״
אני: ״לפעמים יותר ולפעמים פחות.
שזה פחות מותאם זה לרוב יהיה אחרי נתק של מגע ואז יהיו כפכופים כאלה כדי להמיס את הקרח שזה בקטע של צחוק אבל לפעמים זה יכול לעצבן״
המטפלת: ״כי מה הכיפכופים האלו? כי מה עוד לא הפשרנו את הקרח?״
אני: ״מצד שני אני כן יודעת שלהפשיר את הקרח זה ככה קורה אצלנו״
המטפלת״ ״זה ככה קורה אצל ונוס, אני שואלת מה את היית רוצה כדי להפשיר את הקרח?״
אני: ״לא הייתי רוצה שיהיו קרח בכלל, אבל נגיד זוג רב, או נוצר ריחוק, או אחד מבני הזוג חולה ולא היה סקס שבועיים״
אני: ״אני חושבת שגם אם לא עושים סקס שבועיים כי אחד מבני הזוג חולה, עדין אפשר לעשות הרבה דברים אחרים, אם הוא חולה אני יכולה ללטף אותו, לתת מגע, דאגה ואכפתיות שיהיו נעימים וטובים בלי סקס.״
המטפלת: ״כלומר את לא מבינה למה צריך לנתק מגע בכלל. אבל למה אצלכם מתנתק המגע?״
אני: ״אני לא יודעת למה אצלנו, אני יודעת למה אצלי הוא לפעמים מתנתק. כי זה לא משהו שאני כל כך רגילה לעשות, אני לא רגילה לגעת ואני לא רגילה שנוגעים בה״
המטפלת: ״את רגילה לעשות סקס ומגע שהוא חלק משפת אהבה אינטימית ולא מינית זה משהו שהוא לא באוטומט שלך, אבל אם אני מבינה נכון את אוהבת וצריכה את זה.
כלומר לפני שפגשת את ונוס תרגמת את זה למגע מיני״
אני: ״כן לגמרי.
אבל יכול היה להיות מגע אינטימי לא מיני עם בני הזוג הקודמים שלי.
זה לא היה בתדירות גבוהה״
המטפלת: ״ואת יודעת להגיד שאת רוצה את זה?״
אני: ״כן״
המטפלת: ״ואת יודעת לזהות בתוכך מתי את רוצה את זה ומתי את רוצה תשוקה מינית?״
אני בנחרצות: ״אני לא יודעת לזהות את זה ברמה הזו, ברזולוציה הזאת״
המטפלת: ״את יודעת לזהות קרייביקג גופני״
אני: ״כן מאד״
המטפלת: ״אבל את לא יודעת האם הקרייבינג הוא לאינטימיות או למין?״
אני: ״אני חושבת שהקרייבינג למיניות שהוא קורה שאני גם מאד חרמנית״
המטפלת: ״החרמנות היא לא פרשנות שלך?״
אני: ״לא, כי אני מרגישה את זה ממש בגוף, בלי קשר לנשיקות והתכרבלויות בגוף״
המטפלת: ״את זה את יודעת לזהות זה ברור לך.
והרצון באינטימיות ללא סקס, זה לא ברור לך.
יש מצב ששבוע שעבר שונוס התכוון ששמטת אותו הוא התכוון לאינטימיות גופנית?״
אני: ״יש מצב״
המטפלת: ״מתאים לו להגיד את זה? כי פה בחיים הוא לא היה אומר את זה, אני תרגמתי את זה עכשיו״
אני: ״אני חושבת שהוא לא יודע לנתק את זה אצלו״
המטפלת: ״וגם בגלל שהוא נמשך אליך מאד
וזה יכול להיות שזה קשור לרמת טטסוטרון שהיות גבוהה אצל גברים מנשים. כי אצל גברים זה לרוב יהיה לפרשנות מינית״
אני: ״למרות שאני חושבת שיחסית רמת הטטוסטרון שלי היא די מוגברת״
המטפלת: ״וגם הפרשנות המינית שלך למגע מיני היא מידית יותר מאשר מגע אינטימי.
כלומר את בינך לבינך יודעת להגיד מתי את רוצה מגע מיני של סקס אבל לא יודעת להגיד מתי בא לך חיבוק, כירבול, נחמה גופנית.
שיש מצב שאח״כ תוביל למין וזה לא מפריע אבל כרגע את לא רוצה תיפקוד מיני״
אני: ״זה לרוב השלב הזה שאני מרגישה אותו אחרי סקס״
המטפלת: ״יש מצב שפעם בשביל השלב הזה היית עושה סקס.
שזה סוג של תנאי מקדים חובה כדי לקבל אח״ את המגע החם, מאין אמירה שאני אוהב את הגוף שלך״
אני: ״ואולי גם קצת אחרי המתח מיני נרגע״
המטפלת: ״את לא אמורה לספק שום צורך של עצמך ושל הבן זוג.
החרמנות סופקה אז אפשר אולי להיות גוף אל גוף, ולהנות מקרבה.
ואת חושבת שונוס התכוון לזה שבוע שעבר?״
אני: ״כן, הוא אפילו אמר שהוא רצה להתחבק להתנשק איתי ואני לקחת את זה לסקס שתפסת את הפטמות, והוא זרם כי הוא רצה גם את זה״
המטפלת: ״שאנחנו פרטנרים של אהבה אחד כלפי השניה, אנחנו לא יכולים לוותר על מגע גופני אינטימי לא מיני, יש למגע הזה חשיבות נפשית מאד גדולה, שאנחנו נפגשים למטרות סקס עם פרטנר פוטנציאלים אין שם צורך שסתם תלטף אותי, אתה לא דמות אהבה שלי, שם נפגשנו כי שנינו אובייקטים מיניים אחד כלפי השניה ובאנו לספק מטרה מסוימת שזה לא מה שקורה בזוגיות ארוכת טווח.
ששם חייב להיות שלב אינטימיות גופנית לא מינית. שמבחינה התפתחותית הוא שלב קדום יותר. זה השלב הזה של ונוס עם הבן שלו והשלב שהיה חסר לך בבית שגדלת בו.
אני תוהה על הפרשנות המינית שעשית. יש מצב שהבנת שככה מקבלים מגע.״
המטפלת שואלת על המיניות של ההורים שלי
האם תפסתי אותם עושים סקס
אני: ״כן פעם אחת״
המטפלת: ״והאם זה היה דרמתי?״
אני: ״לא יודעת״
המטפלת: בת כמה היית?״
אני: ״אני חושבת ש 13״
המטפלת: ״לא ילדה קטנה, הם אמרו משהו או לא שמו לב?״
אני: ״הם אמרו תצאי מהחדר וזהו בערך.
וברחתי״
המטפלת: ״את לא זוכרת את זה כאירוע דרמתי״
אני: ״לא״
המטפלת: ״ושהיית קטנה יותר? מה את זוכרת על הבית של סבא וסבתא שגרתם שם?״
אני: ״כולנו ישנו בחדר אחד, למרות שהיה עוד חדר שהיה לרשותנו, שהיינו שם מגיל 2.5 עד גיל 5.
אני לא יודעת למה כולנו ישנו באותו החדר אבל לאחרונה אמא שלי אמרה לי שאני לא רציתי לישון בחדר לבד״
המטפלת: ״ואיפה ישנת שם?״
אני: ״הייתה לי מיטה ולהורים שלי מיטה נפתחת״
המטפלת: ״ואם אני מבינה נכון, הם גם נכנסו להריון בזמן הזה, בחדר הזה״
אני: ״כנראה״
המטפלת: ״לידך, בנוכחותך״
אני: ״כן יכול להיות״
המטפלת: ״הייתה יכולה להיות אופציה אחרת?״
אני: ״אולי בחדר אחר אבל כנראה שלא״
המטפלת: ״יש לי שאלה לגבי למה את צריכה אדם שלישי, כי את ממש צריכה אותו ואני לא יודעת מה את עושה עם זה לאחרונה, כי לא דיברת על זה איתי״
אני: ״אני יודעת, עשיתי כל מיני פעולות אבל לאחרונה זה נורא התערבל לי עם ההצפה של השבועות האחרונים״
המטפלת: ״אוקיי, אז עכשיו יש קצת עומס ואת הסיפור עם אבא ומה היה לפניכן?״
אני: ״יצאתי לדייט במטרה לעזור לעצמי להתגבר על החרדות החברתיות״
המטפלת: ״מוזר שלא דיברנו על זה קודם, איזה חרדות חברתיות יש לך?״
אני: ״לפעמים זה לצאת מאזור הנחות שלי ואולי אעדיף להימנע ממפגש חברתית.
אני לפעמים מרגישה שזה מצריך ממני השתדלות קצת אחרת ואם פעם הייתי עושה את זה בקלילות וטבעיות היום זה לא ככה בקלות, כי זה פחות בשגרה שלי.
המטפלת: ״למרות שזה תמיד עבר כאן שאת מחזיקה אינטראקציה חברתית וונוס פחות״
אני: ״למרות שלאחרונה אני לא מרגישה שאני על זה או יודעת בדיוק מה לעשות״
המטפלת: ״אני חושבת שמשהו במרחב שלך לא היה שמור מספיק, יש לך אמירה שאת לא זוכרת שאולי עברת פגיעה מינית ואת לוקחת את זה תמיד לכיוון של אבא, אבא שלו, חבר שלו.
אני לא אומרת שלא, אבל אין עדות ברורה לא בהתנהגות שלך ולא בזכרון שלך.
כן יש עדות לחוסר שמירה, אי הגנה גם במרחב האינטימי גופני.
כלומר שיכולת להכניס למרחב הגופני שלך כל מיני אנשים שהם לא בהכרח שומרים עליך, ולא בהכרח עם התכוונות טובה כלפיך, הבחור עשית איתו סקס לא מוגן האם הוא שואל אותך האם אפשר?״
אני: ״ככל שאני חושבת על זה יותר ויותר זה ממש לא אחראי גם מצידו, הרי אתה לא באמת מכיר אותי ואתה יודע שאני נשואה״
המטפלת: ״מאד, זה משהו שאתה לא עושה, יש גבול מסוים וגם אם פותחים את המערכת הזוגית יש גבולות.
אצלכם נראה שונוס יותר שומר על הגבולות״
אני: ״אני לא יכולה להגיד את זה בוודאות, אבל אם תהיה לו הגדרת תפקיד ברורה הוא ימלא אתה לחלוטין״
המטפלת: ״מה שהמיניות שלך משדרת לי, זה שאת לא שמורה בכל מיני דברים שעשית לפני.
היה איזה קטע עם בחור שלא היה ברור אם את כן נפגשת או לא ומה עושים ומה לא, הייתה זליגה בין השורות, יש כאן אמירה ברורה שמשהו בגבולותיך לא נשמר שהיית קטנה, שהאמירה הזאת הרבה יותר ברורה לי מאשר פגיעה מינית.
גבולות שלא נשמרים זה עבור ילדה בת 3 שנשרפת בטוסיק מתנור, שאמא שלך מושכת אותך והיד יוצאת מהמקום.
וגבולות לא נשמרים שאת עד גיל 5 ישנה באותו החדר עם ההורים שלך שסביר להניח שעשו סקס בזמן הזה, מישהו חשב על זה שזה לא לעניין לעשות ככה סקס כי הבת שלהם נמצאת שם. אי אפשר לעשות ככה סקס כי זאת לא תינוקת זאת ילדה.
איך אפשר להתמסר לאווירה מינית שהילדה ככה נמצאת שם״
אני: ״זה נראה לי נורא ואיום״
המטפלת: ״זה נורא ואיום״
אני: ״שאני חושבת על זה לעומק אני נגעלת ממש.
ואני חושבת על עצמי כאישה מגיע לי שהמיניות שלי תקבל את הכבוד הראוי, ולא מגיע לי לעשות סקס בצורה כזאת נוראית. זה כמו סקס בשירותים במועדון״
המטפלת: ״בהתגנב, אי אפשר להתמסר, להנות מהקולות, מגע.
עושה לי רע לחשוב מה היה קורה אם היית מתעוררת וילדים מתעוררים מכל מיני סיבות.
וזה מרחב עם ילד ואיך הוא יכול להיות מרחב עם מין״
המטפלת: ״מתישהו עשיתם מין ליד הבן של ונוס?״
אני: ״מה פתאום!, מקסימום הוא ישן בחדר שינה ואנחנו אולי עשינו משהו בקטנה בסלון אבל זה לא היה סשנים״
המטפלת: ״זה חוויה של שמירה על גבולות, כח הסיפורים שהבאת לכאן לאחרונה עם אבא שלך, זה סיפור של גבולות, יש פער בין הסיפורים שאת מספרת לבין הסיפור האמיתי שלך עם גבולות.
הסיפור האמיתי שלך עם גבולות זה שלא שמרת על גבולות כל החיים שלך עד השנים האחרונות.
לשניכם יש סיפור שלא שמרו על הגבולות שלכם כילדים בכובד ראש ורצינות כתינוקות וכילדים.
תחשבי על זה שמעבר לסקס יש שיח בין בני זוג שילד לא אמור להיות שם״