לפני 4 שנים התחלתי לצלול
במסגרת הקורס לכוכב 2 ישנה הסמכה שצריך לעבור בספינות טרופות, לא נכנסים לתוכה אך צריך לצלול באתר בו ישנה ספינה כזו.
בצלילה הראשונה באותו היום לאחר התדריך נתבקשנו לעדכן את המדריכה כאשר אנחנו מגיעים ל 120 בר.
הגענו לאתר והיה מגניב לראות משהו שונה ואיך הוא משתלב בתוך המצולות ואת העושר של המקום בדגה.
תוך כמה דקות אני מסתכלת במד הלחץ וקולטת שאני על 50 בר, שזה אומר בעולם הצלילה שאין אוויר וחייבים לחזור לחוף או לסירה.
עדכנתי את המדריכה שהגיבה לא נכון התעצבנה והתגובות שלה היו מהירות ומלחיצות. לאחר כמה רגעים פעלנו כמו שצריך והגענו בבטחה אל החוף.
מאז היה לי קשה לחזור לצלול בסטיל, היו לי מחשבות מלחיצות שיגמר לי האוויר מהר ואמצא את עצמי שוב בסיטואציה דומה.
אך בכל זאת חזרתי שוב ושוב לאתר עד שהרגשתי שאני מתאהבת מחדש ומצליחה להנות מהצלילה בו.
אני חושבת שנדרשו לי יותר מ 10 צלילות שם כדי להרגיש יותר בנוח.
הים היה לא שקט באותם ימים, היו רוחות, גלים גבוהים וזרמים ואכן כמה ימים לאחר מכן התחילה סופה קשוחה ובין החזקות ביותר שהיו באילת בשנים האחרונות.
הצלילה הבאה הייתה קשה מבחינת התנאים הינו צריכים לבצע את התרגילים וזה היה ממש קשה עד בלתי אפשרי לעשות את זה, בטח בשלב הזה של הידע והניסיון שלנו כצוללים.
שיצאנו מהים המדריכה אומרת לונוס שיש לו אישה חזקה שלא מוותרת וזה היה מאד משמעותית עבורי.
אני שמחה שהחוויות האלו לא גרמו לי לוותר אתר הסטייל או על צלילה בפרט..
חוויות לא טובות בצלילה הן קשוחות להתמודדות אבל אני שמחה לדעת שיש בי את הכוחות להתמודד ולהתגבר עליהן ואת הבאדי הכי מושלם כדי לצאת לדרך.
📸 ונוס 💙❤️💜💛
