שהייתי ילדה כל כך רציתי שישמרו עליי, יגנו עליי
שארגיש בטוחה ומוגנת
שתהיה לגיטימציה לרגשות שלי
שאוכל לצחוק, שעכשיו אני חושבת על זה אז גם את זה אבא שלי שנא שהייתי צוחקת בטירוף ממשהו מצחיק.
שאוכל לבכות
שאוכל להיות עצובה
שאוכל להיות שמחה
שארגיש מחויבות
שאוכל להיות אני
שיהיו גאים בי על ההישגים
ושיהיו איתי בכשלונות ונחשוב ביחד על פתרונות
שישאלו את דעתי ולא אצטרך להתפרץ ולדבר חזק ומהר כדי להספיק להגיד את מה שאני רוצה להגיד.
שיתנו לי תחושה נעימה בבית
ועכשיו בחג בגלל שידעתי שהיו הרבה ימים שנהיה בבית, היה חשוב לי לייצר תחושה נעימה וביתית ודאגתי לארוחה טעימה ולא מוגזמת.
ודאגתי לאווירה טובה ונעימה
ושהגעתי למיניות ולמרות שאמרתי לעצמי לשמור על הרגליים על קרקע ולא לתת לכוח והעוצמה לסחוף אותי לא הצלחתי לשמור על כמו שרציתי ולדאוג כמו שדאגתי לכל יתר הדברים ופעלתי לפי האוטומט הקלוקל שלי.
ויצרתי לעצמי שוב את הבית שבו גדלתי וממנו ברחתי ברגע שיכולתי אבל אני יודעת שאם לא אעשה שינוי מהותי זה ימשיך לרדוף אותי.