החיים על סף תהום

מחר אני הולכת לארוחת חג אצל אביו של הסלב,
כן אני בטוחה ב100% שאין אחד שלא מכיר אותו ואת האבא שלו.
אני קצת מתרגשת בכל זאת לא כל יום פוגשים מישהו בסדר גודל כזה.
הונילית אמרה שיש לי פטיש לסלב, ויש בזה משהו מאד נכון כי אם מישהו אומר לי שהוא מהתחום אני ישר נדלקת לעומת כל אחד שיספר לי שהוא מתעסק במחשבים וכו'

אני חושבת מה ללבוש אלגנטי\ עוצר נשימה\ מרשים\ נוח דילמות מוזרות.
רציתי ללכת למספרה אבל הספר שלי בתאילנד ואני מאד קשה כשנוגעים לי בשיער.
אני ממש לא בטוחה באיך שאני ארגיש ואיך יהיה.
גם מה שהכי מוזר כל הקטע הזה שאני בכלל לא רואה את כל הקשר הזה כמשהו רציני, אני מראש קבעתי שהוא לא יהיה בעלי, על אף היתרונות הגדולים שלו.

אתמול נסענו לצימר אומנם רק ללילה אחד אבל היה מאד קסום.
השמש הורודה, הנוף המדהים והתאכסנו באבירים מקום מדהים בגליל העליון. מאד מומלץ.
עשינו המון סקס, והמון בדס"מ (למעשה רק פאמדום כי הוא לא מגלה סימני שולט ולי זה מאד טוב כי אני נהנת לשלוט בו.). והיו עוד המון פינוקים, יין מעולה שהייתי תורמת כילה בשבילו, אוכל מטריף לברק ברוטב סרטנים. ועם כל ההנאות האלו אני מרגישה רק בסדר ולא מעולה.
אני שמתי לב שאני לא חושבת עליו שאני לא איתו, אני לא חולמת עליו ולא מפנטזת עליו, לא מתגעגעת, ולא מחכה או מצפה לו כי בשניה שאנחנו נפרדים ככה הוא גם יוצא מהלב שלי.
ואולי זה בעייתי ולא נכון אבל אני לא משלאה אותו, אני לא מספרת לו סיפורים על עוד מעט אני התאהב בך ואני לא משקרת לו לגביי היחסים שלי עם גברים אחרים.
וזה מוזר כי אחרי הכל הוא מקבל אותי כמו שאני, לא מצפה ממני להרים וגבעות.
הכי כנה ופשוט איתי בעולם.