החיים על סף תהום

באחת השבתות בדרכי הביתה אחרי טיול שבת בוקר עם חבר, זבוב מעיק החל להסתובב סביבי, ניסיתי להדוף אותו אבל החצוף הציק בלי סוף ובסוף נכנס לאפי.

התחושה הייתה בלתי נסבלת אני מרגישה שמשהו תקוע אבל לא מצליח לצאת.

נשיפה כאן ושם ושום דבר לא קורה.

אי אפשר להכניס אצבע או משהו כדי להוציא אותו וזה עוד יכול להכניס אותו עמוק יותר פנימה.

כבר התחלתי להשלים עם העובדה שאולי אצטרך לגשת למוקד והלחץ מתגבר אבל החלטתי שלא לוותר לקחתי נשימה (ולא מהאף) ואז עוד שתי נשיפות והזבוב החצוף נזרק החוצה במצב הרבה פחות טוב משנכנס ואז תחושת הקלה ממלאה אותי, אין את הלחץ באף ולא צריך טיפול רפואי.

וכך גם אצליח לעבור את התקופה הנוכחית הזאת עם כמה שהיא קשה, כואבת וגורמת להמון דמעות, המון בילבול ואי וודאות, אכזבות, מחשבות ותקוות.