לפני 18 שנים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2008 בשעה 21:04
הרבה אנשים... הרבה מבטים
מגפיים סוטות, שמלת עור קצרה ומעיל פרווה שאמור להסוות ואולי דווקא להפך והוא מאמת את ההשערות.
אחרי לילה- בוקר עמוס בהכל.
מקפצים של גגות ת"א כדי לתפוס את הזריחה הנדירה.
והשמים צבועים בורוד חזק והשמש עולה.
וכמו ערפדים נכנס מתחת שמשייה.
מילים, מילים, שורה.
מילים, מילים ושוב שורה.
שיחות עמוקות שרק שורות עושות, האומנם? ואולי זה רק מילים עמוקות בעוצמות חזקות ונדירות שהרבה זמן חיכו לצאת עם האיש הנכון, האיש שידע להקשיב ולא לשמוע אותי.
ואתמול מה שבירה אחד לא עושה עושות חמש בירות, והשבירה הסופית של המחסומים ועכשיו כבר אין דרך חזרה, המעשה נעשה וזה החשבון, האם את מוכנה לשלם?
לא, בבקשה אלוהים אל תשפוט אותי הפעם. אני בסה"כ רוצה בטוב לקרובים אליי הפעם שיחקתי רחוק מידי.