שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 15 שנים. 8 בדצמבר 2008 בשעה 20:06

עיניים ירוקות מלאות עם מבט שממיס, נימוסין שאיתם הוא יכול לעשות קורס וללמד עשרות גברים איך צריך להתנהג עם נשים ובכלל, גרביים מנומרות מדליקות,
יש לו טעם אבל ממש טעם כמו שצריך הוא הגבר היחיד שאמר על הפרוות שלי שהן לא אמיתיות ולדעתו גם לא משהו... בחיים לא חשבתי לשמוע את זה מגבר.
אבל כשהוא בדק את הארון ודי התלהב מכל מיני מציאות שיש לי אני הייתי גאה.

יש בו משהו נשי שזה מטריף, ומצד השני הוא כל כך לא נשי, יש לו איזה עוצמה בידיים שאפשר להרגיש כמה כוח יש שם, ויש בו שלוות נפש מדהימה שהוא כל כך רגוע, שקט (עד שדברנו על ספקים ואז שלוות הנפש קצת הופרעה...) ואולי קצת ביישן.
הוא התלהב מהמגפיים הורודות שלי והיה מודד אותן אם היו במידתו (כן, ממש לא נשי...)
לפני כמה ימים אמרתי לו שלא יעצור את עצמו איתי...........

ישבנו כמה שעות ודיברנו זה מדהים. רק דיברנו עם קצת מגע אבל השפתיים לא נפגשו, לפחות לא הפעם. הוא לא רצה להדביק אותי כי הוא היה חולה כמה ימים.
איזה ג'נטלמן שזה מדהים.

אלילה בעליל - טוב לראות אותך מאושרת ושלווה בובה !!

מגיע לך, אל תשכחי לעולם.

}{
לפני 15 שנים
דיווה​(מתחלפת) - נשמע טוב :)
פוסט מחייך משו
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י