לפני כמה ימים בשיחה עם חברה היא סיפרה על הקושי בלפגוש אקסים במרחבים משותפים והסברתי לה שזה כמו החטיף סניידרס
פעם מאד אהבתי את החטיף בכל הטעמים בכל הסוגים. אחרי איזה זמן שמתי לב שאני ממש סובלת בכל פעם שאני אוכלת ממנו היו לי כאבי בטן, בחילות וכו׳
עשיתי בדיקה עם עצמי וגיליתי שהסניידרס הוא הגורם לזה ובכל פעם שאני מתפתה לאכול אותו אני משלמת בתחושה לא טובה עד שהחלטתי פשוט להפסיק ולהימנע.
ובדיוק כך גם במערכות יחסים מסוימות זאת החלטה ברורה שאני לוקחת על עצמי. אני יודעת מה יש שם, אני יודעת מה היה שם, אני יודעת מה קיבלתי ומה נתתי ואני בעיקר יודעת שאני לא רוצה עוד.
הרבה מידי שנים הייתי בלופ להילחם על הקשר, על האהבה וכו׳ תחת המטרה שלהגשים את הפוטנציאל הלא ממומש, תמיד הרגשתי שיש עוד דברים שאני רוצה לעשות ביחד, ועוד לא הספקנו את זה ואת זה.
היום אני אומרת לעצמי שזה לא משנה. ברור שאפשר היה להעמיק ולהתקדם וכו׳ אבל זה לא משנה מה שלא הספקת אז, חשוב יותר לדעת מה תעשי הלאה.