עוד מעט אכנס למקלחת להתארגן והמונית תגיע לאסוף אותי לשדה התעופה.
רגע האמת של הפרויקט הרשמי הראשון שלי יגיע, המנהל שלי והצוות כבר טסו ומחכים לקבוצה ביעד הסופי.
זאת פעם ראשונה בחיי שאני מנהלת משהו בסדר גדול כזה וזאת פעם ראשונה שאני מתמודדת עם פרויקט מורכב שכזה. אפילו החברה בה אני עובדת לא התמודדה עם פרויקט כזה בעבר ועוד בהתחשב בעובדה שזאת הטבילה הראשונה שלי במקום החדש שאני אפילו לא שלושה חודשים שם, זה מטורף.
זה פרויקט עצום שבזמן סביר צריך לעבוד עליו בערך חצי שנה ואני עשיתי אותו בחודש וחצי.
זה מרגש, מפחיד מעלה חששות ועוד
בסופו של דבר כל דבר ודבר הסתדר ונמצא הפתרון המתאים.
יש מצב שאחרי זה ארגיש כמו בלון שיוצא ממנו האוויר ותהיה לי סוג של נפילת מתח.
בתקופה הזו נמנעתי מכל מיני דברים בעיקר כל מה הרגשתי שמצריך ממני השקעה ותשומת לב שלא באמת הייתי מסוגלת לתת ועכשיו אני מרגישה שאוכל לחזור בהדרגה לחיים שלי שמעבר לזה.