החיים על סף תהום

עוד לפני שלב הארגזים הראש עושה את שלו והוא מתחיל לארוז את זכרונות הטובים ולצדם את הזכרונות הכואבים.
את כולם הוא מכניס אותם לקופסאות ורושם עליהם מדבקות עם תמצית של תוכן.
כן זה לא קל לקפל את החבילה הזאת שנתיים עמוסות בכל מה שרק אפשר לתאר
ואני מאחלת לבא אחריי שיקבל את האנרגיות שאני קיבלתי כאן ויחווה את העוצמה שהייתה לי כאן.

כנראה שזה לא רק מעבר פשוט זה עוד משהו בעל ערך שאני מגלה אותו עכשיו, כל מה שהדירה הזאת ספגה ממני זה בהחלט יכול להיות תסריט טוב לסרט. ומעבר למה שהתרחש בדירה יש את המעבר לכך שאולי זה המוכרים של החנויות כאן שמכירים אותי כבר כל כך טוב וכל בוקר מברכים אותי ל"בוקר טוב שכנה" אולי זה היופי הלילי שקשה לי להיות אדישה אליו, אולי זה השכנים שלי שבעוד שאני כותבת את השורה הזאת עולה לי חיוך זדוני.

את כל מה שיכלתי לקבל כאן כבר קיבלתי ועכשיו אני עוברת למקום שיתן לי זכרונות חדשים טוב לא הכל אני משאירה כאן יש דברים מכאן שאני לוקחת אותם איתי את הטובים באמת.