לא כל כך נורא הנופשון הקטן שלקחתי לעצמי ככה באמצע החיים.
החדרים נוחים, המיטה מפנקת עושה מחשבות של הרבה מעשים רעים כבר שנעשו בה, הפעילויות למשך היום מגוונות (היום ראיתי טלויזיה יותר מבכל החמש שנים האחרונות) המקלחת סבירה (חבל שאין אמבטיה) אפילו פינקתי את עצמי היום בספא. האוכל כאן לוקה בחסר אבל זה בסדר אין לי יותר מידי תאבון.
ככה זה שבתחילת הקיץ אני מוצאת את עצמי קודחת מחום ושאני מגיעה לרופא הוא רק מסתכל עליי לשלוש דקות וכותב לי המון מנוחה והמון כדורים. ואז ארזתי תיק והלכתי להחלים אצל ההורים.
יכול להיות שאלו אירועים הסופ"ש שהיה מעולה שכנראה ולמישהו זה הפריע והייתי חייבת לחלות, ואולי אלו המחשבות המוזרות בצירוף עם השיחה המוזרה שהייתה במוצ"ש שכנראה ואני באמת לא הבנתי מה מותר ומה אסור בזוגיות "פתוחה" מוזרה שכזאת מה הכללים? למה עם נשים זה בסדר אבל עם גברים זה אסור? ומי בכלל קבע אותם? ואיך בכלל אפשר לנהל זוגיות כזאת שהיא מסובכת שנמצאים כל כך רחוק אחד מהשני רוב הזמן ואז אני בכלל לא באמת יודעת מה אני רוצה אם זה אותו או את מה שהדימיון שלי עושה ממנו. אני בכלל לא ממש ידעתי שאנחנו עדיין בזוגיות או משהו כזה, ואיך לעזעזל הגיע המידע של מה שעשיתי בסופ"ש עד אליו שם בלונדון?
כל כך מבלבל כואב לי הראש ויש לי לחץ מוזר בלב אבל בגלל זה לקחתי את הנופשון הזה כדי לדעת לסדר את הדברים ולהגיע להחלטות הנכונות..
לפני 13 שנים. 8 ביוני 2010 בשעה 21:02
