היום שדיברנו הוא אמר לי שהוא נכנס לחרדות
בעיקבות ההתלהבות שלי מהעבודה שנצטרך לעבור את זה שוב ושוב
בכל הפקה חדשה.
הרי בעבודה הקודמת לא סיפרתי לו בכזאת התלהבות על מה שעבר עליי שם היום.
הבהרתי לו שאין לי שום כוונה להיכנס לזה שוב באותה צורה כמו עכשיו.
ובאמת שאני לא רוצה לעבור את זה שוב.
זה מחיר יקר מידי שלא שווה לשלם אותו בשום אופן
והגדרתי לעצמי דרישות חדשות לגביי מציאת עבודה
אני אשתדל לדבוק בהם.
וכך באמת למצוא עבודה מעניינת וכייפית ו
מעל לכל שיהיה לי זמן איכות עם נושי
וזמן לעצמי.
אבל גם לי יש את החרדות שלי
היום למשל הוא לא ירד לי זה מצלחיץ אותי.
זה הכנה מידה שלי לדעת כמה ומה בסדר
למרות שעמוק בלב אני יודעת שלא ממש מגיע לי.
אבל שכאני מרגישה את הלשון החמה והרטובה שלו עוברת אני מצטמררת בכל הגוף.
אוף אני כל כך מכורה לזה.
מצדי שיתקע את הפרצוף המתוק שלו בכוס שלי כל היום.
לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 3:36