החיים על סף תהום

זהו הבוקר עלה
אני שומעת ציויי ציפורים
אף פעם לא ראיתי את פלורנטין לפנות בוקר.
יש כל כך הרבה קסם בבוקר וביחוד על פלורנטין.
לקחתי את הכוסית למרפסת ושתיתי ונהנתי מהבוקר

לא יצא לי לשתות הרבה כמו שחשבתי
הבקבוק די באותו מצב שהייה.
השפרצתי שישה פוסטים על שלוש שעות
ניראה לי שדי הוצאתי את מה שישב עליי.
העייפות נופלת עליי, החדר קפוא למוות
אני לא יודעת איך אני אכנס לשם.

אני הולכת לישון בחיוך.