זה הייה מטורף
אני לא זוכרת מתי נהנתי ככה במסיבה
שעות מטורפות בשיחרור אנרנלין הייה מעולה.
עוד בבית כבר הייתי לגמרי במצב סאבי לגמרי רציתי להשתחרר לאבד שליטה
שגם גרם למתח בנינו להתפוגג לגמרי.
ונוס בחר עבורי את הבגדים הייתי קצת תוקפנית אליו (ובאמת שלא בכוונה)
כי לא הבנתי מה הוא בדיוק רצה שאלבש
אחרי כמה מדידות התוצאה הוכרעה לטובת חצאית וגופיה מויניל.
הגענו ססב השלום הייה מטורף אני כבר זוכרת את כולם אז אני לא אציין שמות.
הייתה מוזיקה מעולה כזאת שעושה זרמים ברגלים.
אחרי שתי כוסות וודקה רד בול (נדוש אני יודעת)
עליתי לבמה ונוס אירגן הכל בצורה מדהימה נורות דולקים אביזרים וכו
ואז מיצי המהממת עלתה הייתי בטוחה שונוס הביא אותה כדי לעזור לו ולא ממש חשבתי שהוא מתככנן לסשן את שתינו ביחד.
נהנתי ששתינו היינו עם התחת לקהל וונוס הצליף בנו. החיבור של שתינו לכאב הייה מדליק ששתינו היינו קשורות במצבטים על הפיטמות. הצחיק אותי ששתינו אומרות אחת לשניה "אל תתרחקי יותר מידי" ואז השעווה מהנרות ושנישפכה על הגוף.
זה הייה מדהים.
קיבלתי הרבה מאד מחמאות על הסשן
אבל המחמאות לא אמורות להגיע אליי (אני בסה"כ הייתי סאבית) אלא לונוס ההורס
זה לא פשוט לסשן שתי כוסיות ביחד ביצרתיות ומקוריות כזאת ועוד מול קהל כזה גדול.
שראיתי את ונוס דואג לי אחרי שהייבשתי עשתה לי נעים וטוב שהוא הביא לי הרבה מים קרים ולא עזב אותי אפילו לא לשניה עד שאני התאוששתי וחזרתי לעצמי ואפילו בבוקר אחרי שהזדיינו הוא כיסה אותי במעיל פרווה שלי אבל שלא הייה לי נוח איתו הוא ובאתי להוריד אותו הוא הביא לי את הפיג'מה עם החתולים שלא יהיה לי קר- איזה מאמי.
כואב לי כל הגוף אבל...
אני מחייכת ואי אפשר להוריד את החיוך.
לפני 17 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 8:47
