פנטזיה: אני אומרת לו שאני רוצה שנחזור ואנחנו חוזרים.
וכל הבעיות שלנו שדיברנו עליהם נפתרות ואנחנו רצים קדימה.
סיוט: אנחנו חוזרים שבועיים הכל נפלא אנחנו בשמים המון סקס, סשנים, צחוקים, דיבורים מתוקים, שיחות נפש. ואחרי שבוע ירידה דרסטית אחרי שבועים חזרה למצב הקודם שהוביל לפרידה
אחרי זמן המצב גרוע הרבה יותר ונושא הפרידה שוב ניתקע באוויר
מציאות: אנחנו עוד לא יכולים לחזור, כי אם נחזור שום דבר לא יפתר והכל יהיה כמו הפסקה קטנה ושום לתוך כל הבעיות והסיוט יתממש.
המשבר של הגעגוע ושל החסר הגיע
אני כל כך רציתי להגיד לו שנחזור והכל יהיה בסדר
למרות שאני עמוק בפנים יודעת ששום דבר לא הייה משתנה לפחות לטווח הארוך
וגם אני יודעת בוודאות שזה לא הייה יוצא מהמקום הנכון אלה מתוך הגעגוע.
ואני מאד מכירה במצב שאני חייבת את הזמן הזה לעצמי ובשבילי.
וזה משאיר לי חלל ריק בפנים.
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 21:44
