החיים על סף תהום

היום עשיתי סיבוב קניות רק בלי קניות בת"א
עברתי על שינקין וקינג ג'ורג ואז המשכתי לנחלת בנימין שזה אחד המקומות הכי אהובים עליי
הגעתי לדוכן של הכבשים והתחלתי לדבר עם המוכר שהוא זכר אותי מפעם שקניתי אצלו כבשה שחורה עם לב זהב לאחותי (שלה אין לב זהב)
אנחנו מדברים קצת ואז פתאום אני שומעת קול מוכר שזורק לכיווני איזה הערה
אני מרימה את הראש ורואה את החבר של אישתי הראשונה
ישר אני רצה אליו בהתרגשות ומחבקת אותו המון זמן שלא ניפגשנו
ועידכנתי אותו בכל הפרטים הרלוונטים.
אישתי אמורה לחזור בעוד שבוע וקצת ואני נורא מתגעגעת אלייה.

ושוב אני מפגינה את כישוריי
והיום שהכנתי סוואר הלכתי לקטוף לימונים מהעץ ובום קוץ ענק חדר לתוך האצבע
ועד עכשיו לא ממש הצלחתי להוציא אותו רק בקושי חצי.
ואחר כך גם שברתי צלחת.
אני עושה הרבה בלאגן.