החיים על סף תהום

אחרי שלושה ימים של לבד עם עצמי
באו המון מחשבות למה להיות ביחד בעצם? ולמה כן להיות ביחד.
הכל רץ בראש, את חלקם אני מעבירה לדף.
ברור לי ששינוי מהותי חייבת לקראות.
אין מצב שדברים יחזרו לקודמתם הם פשוט לא עשו טוב לאף אחד.
בזמן שלי עם עצמי עלות המון תובנות
והרבה דרכים חדשות נפתחות כדי לתקן ולשפר.

ואז רצה מחשבה
שאולי לא כל כך נורא להיות לבד,
ואולי עדיף פשוט לוותר ולגמור עיניין.
ועוד.

ואני לא ממש יודעת מה יקרה.