החיים על סף תהום

יום מוזר עבר עליי היום,
היה לי קשה להתעורר לעבודה כי במהלך הלילה קמתי והתהפכתי המון.
אבל בסוף הצלחתי לקום בזמן,
זה היה יום מאד סוחף רגישית אני ממש הרגשתי איך מצבי הרוח שלי משתנים מקצה אחד לקצה השני.
לרגעים הרגשתי שאני ממש עומדת לבכות באמצע העבודה.
והחברה בעבודה ממש מתוקים סיפרתי להם בפתיחות על המצב וקיבלתי המון עצות מכל כיוון אפשרי וגם בכלל כאן בקהילה שלנו קיבלתי המון תמיכה בהודעות מתוקות ושיחות עמוקות.
וזה מאד נחמד וכיף. ובאמת המון תודה לכולם.

במהלך כל העבודה עלו בי מחשבות שיבוא לשתות קפה אצלי.
ואני אפנק אותו בקפה הכי הכי טעים שאפשר.
וגם השתדלתי לעבוד יפה היום ובכלל להיות יפה למרות שזה לא קל.

ועכשיו זאת עוד יותר תחושה מוזרה
אין גנון היום.
אני תמיד קובעת לעצמי את המשמרות שיסתדרו לי ככה שאני אוכל לצאת וגם לנוח לפני אבל היום אין ולחשוב על המשך הערב שעשוי להיות מאד בודד.
גם בעיקבות העלמותם של הורי (למרות שבזה אני שמחה)
ואני כבר פינטזתי על השמלה החדשה שאלבש ואהיה יפה וסקסית.

יש לי כמה דברים חשובים לעשות עם עצמי שאני חושבת על זה.
וכדאי שאני אעשה אותם הלילה
אחרת הם לא יעשו מעצמם בשום צורה.