החדר של לונה

ביום ראשון נפגשנו אחרי שביום שבת צלחתי 3.8 ק"מ בכנרת וכמה שהוא היה גאה בי, ככה הייתי תפוסה. סהכ לא התאמנתי לקראת זה אבל ידעתי שזה קטן עליי. 

כשהוא הגיע גם התחת שלי לא היה מאומן, היו חגים ולא הצלחנו להפגש. כשהוא נכנס אליי לתחת אין איזה הכנה מוקדמת, אם הוא ממש נחמד הוא מסכך עם הרבה חומר. זה בעיקר מרגיש לי כמו חציל שקורע לי את החור. זה ברור שאחכ הכל יהיה נפוח ופצוע והוא בכלל לא מייחס לזה חשיבות, כמו שהוא לא מייחס חשיבות אם אני נהנית מזה או לא. 

להפך, כשאני לא נהנית מזה, הוא נהנה יותר. כשאני נעלבת ממשהו שיש לו להגיד, בדיוק אז הוא רוצה את המציצה שלו.

וזה למה קשה לי לפעמים להנות איתו - האגו שלי.

כי הוא העליב אותי והחליט לקחת את הגוף שלי אבל הלב שלי עדיין בעלבון. מזדיינת איתו במפוצלת. הגוף נהנה, הלב בוכה והראש לא בטוח מי בעל השפעה רבה יותר. 

משהו גדול עומד לקרות

שנינו מוכנים לזה

אבא לוקח עוד ילדונת

זאת פעם ראשונה שלי שזה ככה על השולחן 

שאני פחות או יותר מקבלת מידע 

באיזה שלב זה נמצא 

ואני מבינה שזה מחרמן אותי יותר ממה שציפיתי

זה לא שזה לא כואב לי

ואני גם מקנאה כל הזמן

אבל משהו בלהיות תחתיך, תחת ההחלטות שלך עליי

להיות בדיוק מה שאתה מחליט שאהיה

מחרמן לי את הצורה

אתה אומר לי שאמרת לה: ביום שני את שלי! 

כמה זה צובט לי את הלב

לא שנפגשת איתה היום... 

אלא שקראת לה שהיא שלך! 

אפילו שהכוונה שלך הייתה לומר לה שאתה והיא תפגשו

ושהיא עוד לא ממש שלך

כמו שכואב לי שאני עם סנדלי עקב עדינות עומדת על ידך ואתה דורך לי על האצבעות והסנדל עם הנעליים האגרסיביות שלך וכשאני מנסה להשתחל מזה - אתה דורך יותר חזק ומסמן לי שאתה תדרך עליי כמה שאתה תרצה ואני אקבל את זה. 

נכון, אתה קצת אגרסיבי לפעמים אבל לפעמים אתה בא עם סיכה קטנה ונוגע בדיוק איפה שזה כל כך כואב נעים!

כל היום אתה זמין בשבילה, יותר ממה שאתה זמין בדרך כלל. אני גם רואה מתי היית מחובר לאחרונה וגם קצת נכנסת רק כדי לראות אם אתה "מחובר". כי אני יודעת שאתה מדבר איתה בדיוק עכשיו

אני מחליטה לעשות נגדך מרד. 

יוצאת לבד, שותה עם מישהו לחיים ורוקדת על התפר של הגבולות שלך. מתגרה בך ובמזל שלי. אני מספרת לך למחרת שהמרד שלי היה ככה וככה. 

אתה מקטין לי את הגבולות שוב, טיפשה שאני 

מפסידה מולך שוב ושוב

לא מתעייפת מלנסות

זקוקה להרגיש אותך חונק אותי עוד! 

הופך אותי עוד קצת לשלך

ההרפתקאה החדשה איתך מרטיטה לי את הברכיים

ואתה

מוחץ לי את הלב

ואני רק אוהבת-שונאת אותך יותר!

לא נגמר איתך אף פעם

לא שבעה ממך

הכוס שלי מרייר עלייך כל היום

בבקשה אל תפסיק

חזק יותר, בבקשה

מכורה

לכאב

שאתה

עושה

לי

בלב

ושוב אני מנסה לשאול אותך אם אתה אוהב אותי. אתה כהרגלך לא עונה לי אלא רק מתחמק. אבל לשאול אותי אם אני אוהבת אותך זה כן. לי נעים להגיד לך שאני אוהבת אותך. אבל אתה רוצה לדעת כמה. 'כמה את אוהבת אותי?' 

אני חושבת ובסוף אומרת לך 8. בליבי 8 זה הרבה אבל יש לי עוד לאהוב אותך ואני רוצה להגיע ל10, ואפילו אם רק לרגע, אני זקוקה לזה פתאום עכשיו. 

אני מבקשת ממך לספר לי סיפור עליך. בפנים אני יודעת שזה יקרב אותי לאהוב עוד קצת. 

אתה מספר לי שכנער היית תולעת ספרים ובכיתה ז לקחת ספר מהסיפריה, ספר שקצת מתקדם לגילך ובו היה מסופר על איזה שחקנית שנחטפה ונאנסה ושנים אחכ לא החזרת את הספר לסיפריה. 

אני מדמיינת אותך

בחדר שלך

עם הספר מתחת למיטה

מסתיר אותו ומסתתר בעצמך

קורא אותו שוב ושוב

ובטח הזין הגדול שלך נעמד ממנו

רגע

אתה מייד צוחק, 'איך לא הבנת את זה מייד טיפשונת? מה חשבת?'

אני רוצה מאוד לקרוא אותו תשיג לי אותו אני מבקשת ממך ומתחננת שתנסה לאתר את שמו ששכחת. 

אני חייבת לקרוא אותו ולדמיין אותך מאונן עליו$ זה מייד מרטיב לי את הכוס ואני באה בין הרגליים שלך ללקק לך את הזין. אותך זה משעשע. 

אבל בשבילי זה 10 אהבה ותשוקה אלייך!!

קצת מוזר שזין בגודל הזה מחובר לנער. אני שואלת אותך מאיזה גיל הזין של בנים גדל ככה. ממתי אתה זוכר שהזין שלך צמח מבוטן לחדק של פיל. אתה צוחק

אבל אני לא צוחקת איתך

אני צריכה לדעת את כל התמונה כשאמצא את הספר

והיא הזכירה לי משהו שקרה לא מזמן כשאני ואבא היינו בים ורציתי לשתף את כולם. 

הלכנו לחוף נראה לי חצי מוכרז, הבאתי סנדוויץ גדול ויוקרתי מרולדין, 2 בירות ופירות. פיקניק קטן וחמוד. התיישבנו ואבא פתח שמשיה, 2 כסאות ואני בין הרגליים שלו על החול. הוא אוהב לראות איך הסובבים בוהים. אני שותה בירה והוא לוגם ופתאום מגיע טרקטורון משטרתי ומסביר לאבא שאסור להביא זכוכית לים. אבא אמר שלא ידענו והתנצל אך הפקח הסביר שאנחנו יושבים מתחת לשלט שאוסר את זה ושאנחנו בטח מתלוצצים איתו. הפקח ביקש את תעודת הזהות של אבא אבל אבא אמר שאין עליו. הפקח התעקש וביקש את שמו המלא. אני שמחתי כי רציתי לגלות מה שם המשפחה של אבא. יש הרבה דברים שמתגלים לי רק כי הוא אמר את זה למישהו אחר ואני מקשיבה. לי הוא לא מספר הרבה כי אני אפס בעיניו, אז אם יש הזדמנות שבה אני יכולה לשמוע דברים אז אני מייד פותחת את האזניים. אבל אבא אומר לפקח שזאת הבירה שלי ושאני אגיד את השם שלי. אני אחטוף את הקנס, לזה הוא מתכוון. לא קשור לשם או לא שם, הוא רוצה שאני אקבל את הקנס של שנינו. חוצפה!

נ.ב לכל המודאגות שיש לי אבא חרא, אבא מכה, אבא נצלן ושלל התיאורים שאני מקבלת כאן מקצת פוסטים עם הומור שחור -

בסוף לא קיבלתי קנס אלא רק אזהרה. 

כמה, כמה אני זקוקה לזיון טוב חזק ועמוק, טחינת כוס שאשפריץ ואגמור בשרשרת כל הלילה, שאבכה ואתחנן לעוד השפרצה אחת אחרונה ודי... מישהו שרוצה שאגמור, שיתמקד רק בי, שאוהב שאני גומרת, שאכפת לו, שמגרה אותו כשאני גומרת ומשפריצה, שנהנה מזה. וזה הכל. 

לא זיינו אותי ככה טוב יותר מדי זמן

כי אני שייכת לך ויש לזה מחיר

אתה מזיין לי את הלב ואני זקוקה לזה איתך

אתה אומר לי שרק אתה מזיין וזז ושאני רק חור. תסתמי! לא מעניין אותי מה את רוצה! מזיין איך שנעים לך ואני כל כך רוצה להתפרע עלייך בלי לצפות לשום עונש. 

אני מנסה לומר לך בכל דרך אפשרית שגם אני איתך שם - הילדונת שלך, אבל אתה עם הזונה שלך שם. 

הוא שם לי כסף ביד

לא מכובד..

יש לי סוד של אבא שאני גיליתי לבד. הוא עדיין לא יודע שאני יודעת ובגלל שזה מצחיק אותי שהוא מסתיר את זה, אני אספר לכם.

קניתי לא מזמן סבון קצף שכשלוחצים עליו אז הוא מוציא את הסבון כמו קצפת טעימה. 

הסיפוק והחמידות המתפרצת כשלוחצים על הסבון - ממש עושה חשק להסתבן כל היום. אבל אני מתאפקת. זה במקלחת ואני משתמשת בזה רק לגוף.

כשאבא ואני התקלחנו ביחד, ככ התרגשתי להראות לו איך עושים קצפת מהסבון ואיזה ריחות של סוכריות הוא מוציא אבל לא ראיתי על הפנים שלו איזשהו עניין. הוא גם לא רצה ללחוץ ולהוציא קצפת. 

אבל פעם אחת הוא התקלח לבד ואחרי שהוא הלך ראיתי   שהוא השתמש בזה! זה היה ברור שאין אף אחד שיכול לעמוד בפני המתיקות של זה. כמובן שלא אמרתי כלום. ושבוע אחרי זה, שוב!!! 

מממ...

אני יודעת שזה עושה לך נעים ללחוץ 😉

הפעם האחרונה שהתכנסתי בתוך עצמי והאגו ניהל אותי מולך, גרמה לי להזכר שלפני זמן לא רב עבדתי על להיות חשופית מולך. כשהשטן שלך רוצה להעליב ולפגוע אני אישאר חשופית. בלי קוצים, בלי שריון.

כשאתה מחליט לאנוס אותי ואומר לי לסתום, אני בוהה ומתנתקת, נקרא לזה - מתאמנת בתוכי לפעם הבאה שמישהו זר יאנוס אותי ויודעת שאני מוכנה. 

אתה יכול לפגוע בי

זר יכול לפגוע בי

אינסטינקט הישרדותי שכל כך מושרש בי הוא להמנע מהפגיעה בכל מיני דרכים אבל לך זה חשוב שלא אילחם בך והאמת שגם לי. אני מתחילה להבין שאתה במצב רוח שאתה רוצה לראות אותי כואבת מבפנים אבל אין לי שיטות להתנתק מהכאב, אתה מדבר אליי ושואל שאלות ואני מבינה בדיוק לאן זה הולך. אתה גורם לי לומר בקול דברים ויוצר את העלבון בשיטות הברוטאליות שלך. 

ממשיך לדבר אליי, בוחן בעיניים שלך ושוקל כמה חזק לדרוס אותי. 

כשאתה מרים אותי אחכ, משקם את האגו הפגוע שלי, את הכאב בטן והחנק בגרון... אתה בדיוק מחליט עד לאן אתה תרים אותי אחכ. ככל שאתה מרים גבוה יותר, אני מרגישה שאני צריכה להלחם חזק יותר בכעס ההישרדותי הזה.

אני לומדת ועובדת איתך עליי 

ובשבילך ❤ 

גם אתמול הירח היה מלא. ראיתי 2 מוסלמיות צעירות לבושות דתי רוכבות על אופניים, אופניים רגילות. כמה מקסים זה היה. במזג אויר קייצי, ירח מלא, על אופניים, שתי חברות. הערב ירדתי לים וקיוויתי למצוא פינה שקטה אני והגלים לחשוב עליך, על איך שאתה מעליב אותי בכוונה, פוגע במילים החזקות שלך בלב שלי ומעצב את ההתנהגות שלי איך שאתה רוצה אותי, לאט לאט. בלי למהר לאף מקום מורח עליי שכבה אחרי שכבה. 

רוצה שקט לכתוב לך, חושבת איפה יש בעיר הזאת מקום כמו במושב. יש פה אנשים בכל פינה. אני חושבת על בית הקברות כאן. לשכב על מצבה לא מוכרת

אני

והשקט

והירח המלא

ולהתמלא

בך

לנשום את האויר, לשמוע את השלדים מתחתיי, לחשוב כמה שלדים אני פגשתי, על כמה השפעה הייתה לי על המשפחות של המתים האלה. 

אבל לא חשוב

אני רוצה שתיקח אותי למרכז מבקרים של במבה 

אני רוצה לצלול איתך

ולהגשים את החלומות שלי איתך.

....לא להגשים את החלומות שלי (איתך) אלא להגשים את החלומות שיש לי מאז שאני מכירה אותך, שהם יקרו איתך!

חולמת להתעורר איתך בבוקר

חולמת שנלך להופעה ביחד

חולמת שתיקח אותי איתך לעבודה שלך ולהתחבא במשרד שלך כשאף אחד לא יודע

חולמת להתחתן איתך

חולמת שתאהב אותי