החדר של לונה

איתך צריך לדבר מהר, להספיק לדחוס הכל לפני שתנתק לי בפרצוף ותלך לעיסוקיך

כשאתה אצלי, צריך לשים עליך עין לפני שתיעלם סתם כך מהבית, בשקט בשקט 

וכשאני לא מצייתת, ויודעת מה יהיה התשלום, שאני בטוחה ביקום שלא אעמוד בעונש, בורחת להתחבא ממך ואתה מעיף את הגג של המחילות שאני מוצאת

ואתה משאיר אותי מול הפחדים, מי יתקפל ראשון

אני או הפחד

אני זאת המתקפלת, מול הפחד 

מהכאב