|
|
|
אני לא יודע אם הייתי טוב או רע
כי בסוף נתת לי איזה ספנק שהחזיר אותי לפינה
אך לי זה הספיק.
לראות אותך מסופקת.
כי מספיק לי החיוך הזה, הדק שבשיפתותיך.
כדי שארצה לעולם להיות הדום לרגליך
ובאופן קוסמי האנרגיה שלך
ממלאת אותי ואותך בעוד אנרגיה
אז בקיצור, שנחזור על זה שוב?!
שְׂרֵיָאן סְוַה-דְהַרְמוֹ ויגוּנַּהּ
פַּרַה-דְהַרְמָאת סְו-אַנוּשְׁטְהיתָאת
מוטב לו לאדם לעסוק במשלח ידו, אפילו לא בשלמות, מאשר לבצע בשלמות עבודתו של אחר.
סתם מתוך סקרנות אתם מאמינים באלוהים?
כאילו מה בסוף אומרים שיהיה
מלחמה או שלום
ולמה לא עזרנו לסונים לכבוש את סוריה.
נראה שככה היינו פותרים הרבה בעיות
בוא נדבר על אהבה
במילים לא מכאיבות
כך אולי תבוא שלווה
על שפת הים ביקשת שאראה את הערצה שלי אליך.
אז לאור היום השתופפתי קמעה ובשיפתותי נשקתי בכפות רגליך.
וכשהלכנו משם עוד ראיתי את הרעד שבשיפתותיך.
ונשבעתי לך באותו היום שגם לי זה קורה שכשאני יורד אל שיפתותי קודשך. אין לי מספיק מילים בשפה שיתארו את ההרגשה שלי אליך
מול הבית שלנו נכנסה משפחה ממש מיוחדת. אין להם בנים רק 5 בנות, אך האמצעית הייתה הכי יפה שראיתי בחיי..
תלתליה הזהובים היו תמיד מזכירים לי איזו אלה יוונית. ואני כאדם דתי לא הייתי מסוגל להסתכל על פניה יותר מחצי דקה בלי שיתעוררו בי רגשות אשמה.
אבל אם לא אוכל להסתכל על פניה לפחות על רגליה השמימיות הייתי מפנטז בלילות.. וכך עברו להם הימים עד שיום אחד היה זה לילה. והיא רבה עם הוריה
והבטיחה שיותר לא תחזור הביתה ואם תצטרך היא תישן ככה ביער כל לילה. כמו הלילה הזה..
וכששקעה לה החמה. ליבי נתמלא אימה. איך אלילתי משכבר הימים תעביר את שנתה בין כל התנים.. אז עם כל פחדיי ידעתי את פינתה האהובה עליה ביער ושם מתחת לעץ הערבה ראיתי אותה מצתנפת לה עם עצמה..
היא הייתה כל כך יפה שגם כשהיא כלכך שבירה הייתה נראית לי כאלה..
והיא ששמעה את רעש פסיעותי הרימה את ראשה הדומע וחייכה אלי חיוך מריר. ידעתי שתבוא הרי אני מבקרת אותך כל לילה בחלום. ואיך תוכל לישון במיטתך בלילה כשאני קופאת פה ביער..
וכך סיפרה לי שהיא אוהבת שאני מאדים כל פעם שאנחנו נפגשים..
בבוקר אני והיא סיכמנו שהיתה זו החלטה מהירה ולביתה היא חזרה..
ומאז לא דיברנו כמעט חוץ מזה שפני האדימו כל פעם שנפגשנו.. כמו אתמול כשהזמינה אותי לחתונתה
"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית… תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל…עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו" (מוסר אביך, עמ' נ"ז)"…רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית…" (שם נ"ח) הראי"ה קוק
התם – אגו השואף לגן עדן – אישיות חזקה אך נקייה מפניות שפועלת באופן אמין וערכי כדי להגשים מטרה נשגבת.
החכם – עצמי השואף לגן עדן – אישיות השואפת להבין את המציאות הנסתרת לעומקה, כדי לצבור חוכמה המאפשרת חיים מאושרים
החוקר (מגלה הארצות) – נשמה השואפת לגן עדן – אישיות השואפת לחופש והרפתקה ואופקים חדשים בה ניתן לקיים מצב אוטופי
המורד – נשמה השואפת להשאיר חותם בעולם – אישיות השואפת לשחרור משעבוד של מערכות חברתיות ומוסריות כדי לקבל מקום והכרה.
הקוסם – עצמי השואף להשיג כוח כדי להשאיר חותם בעולם – אישיות השואפת לשליטה בידע, מיומנות ויכולות כדי לקבל הכרה ולהשאיר חותם
הגיבור – אגו הרוצה להשאיר חותם דרך אומץ, שליטה עצמית וכוח רצון – אישיות המסוגלת לפגוש באופן ישיר קושי ואתגר כדי להשיג הכרה.
המאהב – נשמה השואפת לאינטימיות -אישיות השואפת לחיבור דרך רגש, הבעה, והתמקדות בחוויה
ליצן החצר – עצמי השואף לחיבור דרך אינטימיות – אישיות השואפת לחיבור דרך דרך קלילות, המסת גבולות ובידור
האיש הרגיל – אגו השואף לחבור דרך "שייכות" – אישיות השואפת לחיבור דרך הליכה על פי הכללים, התאמה למערכת ויעילות
המטפח – אגו השואף ליצרת יציבות דרך "שירותיות" – אישיות השואפת ליציבות דרך יצירת חממה חברתית, איכפתיות ודאגה לאחר.
השליט – עצמי המנסה ליצור יציבות דרך שליטה -אישיות השואפת ילציבות דרך הנהגה, חוקים, סמכות, וגבולות
היוצר – נשמה המנסה ליצור יציבות דרך חידשנות ויצירתיות – אישיות השואפת להבנה עצמית דרך ביטוי עצמי,דרמטי, אומנותי, והתעלות מעל הרגיל
לכאורה מדינת ישראל ונתניהו נקלעו למצב מאוד קטסטרופלי. ונפלנו ממש מהר ממצב של ביטחון מוחלט למצב כה גרוע.
וגם נתניהו שרצה להיזכר כ'מגן ישראל' יזכר כמישהו אחר לגמרי.
ונראה שמאז ה7.10 יש צורך בשינוי גישה בכל כך הרבה תחומים.
אבל אם רוצים להצביע על נקודה אחת שהייתה משנה הרבה. בכל התחומים זה הסבלנות לשמוע דעות של אחרים.
▪︎אם היו שומעים את מה שהתצפתניות ראו, היו מבינים שחמאס מתכנן משהו.
▪︎אם היינו מקשבים אחד לשני. המהפכה המשפטית וכל ההפגנות לא היו מתלקחות כל כך חזק.
▪︎בתרבות דיון טובה האנשים הטובים היו הולכים לכנסת, ולא הצעקניים
▪︎בתרבות דיון מכבדת לא היינו רבים עם האמרקאים כל שני וחמישי. וכך היינו מקבלים יותר אשראי מדיני.
▪︎ומאחר ולא כל החכמה נמצאת אצל אדם אחד או ציבור אחד. אולי השעטנז בין ימין לשמאל יצמיח מדינה חכמה וטובה יותר
בקיצור, זה נראה לי שההלך רוח בציבור הוא. אחדות - שתגיע דרך תרבות דיון מכבדת.
וכמו שמקיאוולי אמר. שהפורטונה (הגורל/הלך רוח) היא כמו נהר ומי שלא משנה דרכיו, הנהר סוחף אותו..
כך שלא משנה ימין או שמאל, נתניהו או לא. הציבור משווע לאחד שמכבד את הציבור. ומדבר בכבוד ונותן במה גם לדעות שונות ממנו
▪︎בקיצור, העם רוצה שינוי.
ככה נראה לי
