לכאורה מדינת ישראל ונתניהו נקלעו למצב מאוד קטסטרופלי. ונפלנו ממש מהר ממצב של ביטחון מוחלט למצב כה גרוע.
וגם נתניהו שרצה להיזכר כ'מגן ישראל' יזכר כמישהו אחר לגמרי.
ונראה שמאז ה7.10 יש צורך בשינוי גישה בכל כך הרבה תחומים.
אבל אם רוצים להצביע על נקודה אחת שהייתה משנה הרבה. בכל התחומים זה הסבלנות לשמוע דעות של אחרים.
▪︎אם היו שומעים את מה שהתצפתניות ראו, היו מבינים שחמאס מתכנן משהו.
▪︎אם היינו מקשבים אחד לשני. המהפכה המשפטית וכל ההפגנות לא היו מתלקחות כל כך חזק.
▪︎בתרבות דיון טובה האנשים הטובים היו הולכים לכנסת, ולא הצעקניים
▪︎בתרבות דיון מכבדת לא היינו רבים עם האמרקאים כל שני וחמישי. וכך היינו מקבלים יותר אשראי מדיני.
▪︎ומאחר ולא כל החכמה נמצאת אצל אדם אחד או ציבור אחד. אולי השעטנז בין ימין לשמאל יצמיח מדינה חכמה וטובה יותר
בקיצור, זה נראה לי שההלך רוח בציבור הוא. אחדות - שתגיע דרך תרבות דיון מכבדת.
וכמו שמקיאוולי אמר. שהפורטונה (הגורל/הלך רוח) היא כמו נהר ומי שלא משנה דרכיו, הנהר סוחף אותו..
כך שלא משנה ימין או שמאל, נתניהו או לא. הציבור משווע לאחד שמכבד את הציבור. ומדבר בכבוד ונותן במה גם לדעות שונות ממנו
▪︎בקיצור, העם רוצה שינוי.
ככה נראה לי
