בספר מנוס מחופש, אריך פרום מנסה להסביר מי הוא האדם האינדבדואלי. וכתוצאה מכך להשיב על השאלה למה בני אדם לפעמים רוצים חופש ולפעמים בורחים מהחופש. (אני מנסה להציג את עמדתו איך נוצר ה'עצמי')
כשהתינוק נולד. אין לו הרגשה שהוא אינדבדואל, וגם אין לו חופש. כי הוא תלוי לחלוטין באימו.
הקשרים הללו שהתינוק מייצר בשנותיו הראשונות נקראים 'קשרים ראשוניים'
ככל שהתינוק גדל ככה העצמי שלו יותר מובחן, והוא מבדיל בין העצמיות שלו, לבין האחרים.
חשוב לציין, שהגבולות בין האני, לבין האחר והעולם. נקבעים גם על ידי האני, וגם על ידי החברה.
אבל בעיקרון כל אדם, ככל שגדל הוא מפתח את תחושת העצמיות שלו.
המודעות הזאת שהאדם נבדל מהשאר מביאה תחושת בדידות. ואם האדם יכל לוותר על הידיעה שהוא נבדל מאחרים היה עושה זאת.
אך זה תהליך בלתי הפיך ולכן נותר לאדם שמודע לעצמיותו, להיות בודד.
אך יש לו שתי ברירות לפעול על פיהם, כדי להרגיש שייך. (האדם נבדל מחיות, שלאדם יש חופש בחירה. ולא מחויב לפעול רק מתוך אינסטינקט)
או לוותר על העצמיות שלו מתוך מקום של כניעה, וכך להרגיש שייך לשאר. אבל אם האדם יכנע זה יצור אצלו תרעומת ויגביר אצלו את רגשות הטינה כלפי האחר.
או להתחבר לאחר, ממקום של אהבה.