דברים בעלמא

לפי ממשיכיו הבודהה אמר:

"נזירים, אותם ברהמינים או פרושים שתופסים את העצמי באופנים שונים, כולם תופסים את העצמי בהקשר של חמשת המצרפים הנגועים בהיאחזות או כמשהו שביניהם.

מהם החמישה? בהקשר הזה נזירים, אדם רגיל שלא שמע אחרת, המתעלם מהאצילים שאינו בקי ומיומן בתורה האצילה, המתעלם מן הנעלים שאינו בקי ומיומן בתורתם של הנעלים, רואה בגוף את העצמי שלו, או את העצמי כבעל גוף, או את הגוף בתוך העצמי, או את העצמי בתוך גוף.

אדם רגיל שלא שמע אחרת... שאינו בקי ומיומן בתורתם של הנעלים, רואה בתחושה את העצמי שלו, או את העצמי כבעל תחושה, או את התחושה בתוך העצמי, או את העצמי בתוך התחושה.

אדם רגיל שלא שמע אחרת... שאינו בקי ומיומן בתורתם של הנעלים, רואה בתפיסה את העצמי שלו או את העצמי כבעל תפיסה, או את התפיסה בתוך העצמי, או את העצמי בתוך התפיסה.

אדם רגיל שלא שמע אחרת... שאינו בקי ומיומן בתורתם של הנעלים, רואה בדפוסים המנטליים את העצמי שלו, או את העצמי כבעל דפוסים מנטליים, או את הדפוסים המנטליים בתוך העצמי או את העצמי בתוך הדפוסים המנטליים.

אדם רגיל שלא שמע אחרת... שאינו בקי ומיומן בתורתם של הנעלים, רואה בהכרה את העצמי שלו, או את העצמי כבעל הכרה, או את ההכרה בתוך העצמי או את העצמי בתוך ההכרה.

כיון שהוא תופס כך את העצמי, תחושת העצמי אינה מפסיקה בו.

נזירים כיון שתחושת העצמי לא פסקה בו, הוא שוקע בהופעת חמשת החושים: חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הטעם, וחוש המישוש.

נזירים, ישנה תודעה ישנן תופעות מנטליות וישנה בורות. כאשר אדם רגיל שלא שמע אחרת חווה התנסות שנולדה עקב מגע הנגוע בבורות, המחשבה 'אני' מופיעה בו, המחשבה 'זה אני' מופיעה בו, המחשבה 'אני אהיה' מופיעה בו, המחשבה 'אני אחדל להיות' מופיעה בו, המחשבה 'אני אהיה בעל גוף' מופיעה בו, המחשבה 'אני אהיה בעל תפיסה' מופיעה בו, המחשבה 'אני אהיה חסר יכולת תפיסה' מופיעה בו, המחשבה 'אני אהיה ללא תפיסה וגם לא נעדר תפיסה' מופיעה בו.

אבל, נזירים, אצל תלמיד אציל ומיומן חמשת החושים נותרים, אך הבורות ננטשה והידיעה התעוררה. כאשר הבורות דועכת והידיעה מתעוררת,
המחשבה 'אני' איננה מופיעה בו
המחשבה 'זה אני' איננה מופיעה בו
המחשבה 'אני אהיה' איננה מופיעה בו
המחשבה 'אני אחדל להיות' איננה מופיעה בו
המחשבה 'אני אהיה בעל גוף' איננה מופיעה בו
המחשבה 'אני אהיה חסר גוף' איננה מופיעה בו
המחשבה 'אני אהיה בעל תפיסה' איננה מופיעה בו.
המחשבה 'אני אהיה חסר יכולת תפיסה' איננה מופיעה בו.
המחשבה 'אני אהיה ללא תפיסה וגם לא נעדר תפיסה' איננה מופיעה בו

----------

דרשה שניה:

הפרוש וצ'הגוטה ניגש אל המבורך והחליף עימו ברכות. לאחר החלפת הברכות הידידותיות התישב הפרוש וצ'הגוטה לצד המבורך ושאל אותו:
"האדון גוטמה, האם יש עצמי?"
לאחר שכך שאל, המבורך החריש.
"האדון גוטמה, האם אין עצמי?"
שוב החריש המבורך.
קם הפרוש וצ'הגוטה ממושבו והלך.
לא עבר זמן רב, ואננדה שאל את המבורך: "אדוני מדוע המבורך לא ענה לשאלה ששאל הפרוש וצ'הגוטה?"
"אננדה אילו עניתי 'יש עצמי' לאחר שהפרוש וצ'הגוטה שאל אותי אם יש עצמי, היה כאילו צידדתי באותם פרושים וברהמינים שמחזיקים בתפיסת הניצחיות. אילו עניתי 'אין עצמי' לאחר שהפרוש וצ'הגוטה שאל אותי אם אין עצמי, היה כאילו צידדתי באותם פרושים וברהמינים שמחזיקים בתפיסת הכליון.

אננדה, אילו עניתי לפרוש וצ'הגוטה 'יש עצמי' לאחר שנשאלתי אם יש עצמי, האם היה זה תואם את הופעתה של ההבנה 'כל התופעות הן לא-עצמי'?"
"לא אדוני"
"אננדה, אילו עניתי לפרוש וצ'הגוטה 'אין עצמי' לאחר ששאל אותי אם אין עצמי, הפרוש וצ'הגוטה היה מתבלבל עוד יותר עד שהיה חושב: 'העצמי שהיה לי בעבר אינו קיים עכשיו'

מה שאני בתור מערבי אומר על הבודהה:
1. הוא חווה סוג של הארה. וברור שהוא נהנה יותר במצב הנוכחי שלו
2. הוא מנסה ללמד את מה שהוא חווה לשאר האנושות.
3. אין אצלו את הכלל האריסטוטלי. של השלישי הנמנע. (כלומר, פסוק יכול להיות או אמיתי או שיקרי. אבל לא יכול להיות גם אמיתי וגם שיקרי) הלוגיקה הבודהיסטית לא הגיעה להבנה הזו.
4. מתוך עקרונות וכללי הבודהה ושל ממשיכיו אפשר להבין מה האדם בהארה חווה, לגבי העצמי שלו.

5. לפי כל הפוסטים הקודמים, אני אנסה ליישב את הסתירה לכאורה בין העצמי הבריא שבמערב, לבין העצמי הבודהיסטי. (סליחה על החפירה))