דברים בעלמא

הטקסטים הקדושים להינדואיזם נקראים וודות. ובסופם יש את האופנישדות. שבו יש את התפיסה המטאפיזית ההינדואית.

מטרות החיים בהינודאיזם (ובהשוואה לכך היהדות)

1. קאמה: תשוקה, חיי מין, הגשמת התשוקות והמאוויים. שזה כולל הולדת צאצאים
2.ארטהה: תועלת, פרנסה וצבירת ממון
3.דהרמה: לחיות לפי כללי המוסר והצדק. בהודו הקלאסית זה חייב הקרבת קורבנות, ולעבוד לפי הקאסטה שלך וכאלה
4.מוקשה: זה משהו שלא כולם מצליחים לשאוף אליו, אבל ככל שאדם מתבגר מצופה ממנו לשאוף לידיעת העצמי והאחדות עם האל. וכך להוציא את עצמו ממעגל המיתות וההולדה מחדש.

●האנשים שהיו רוצים להגיע לאחדות עם האל. היו פורשים מהחברה וחיים ביערות. וזה כנראה, הפרוש שבודהה ראה בתחילת מסעו הרוחני.

● אם נשווה את זה ליהדות. אז אפשר לומר שהיא דוגלת גם כן ב4 מטרות החיים הללו. אם כי לא צריך להיות נזיר כדי לשאוף לאחדות עם האל.

-בתלמוד הירשלמי נאמר: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל" (כלומר, כן יש ערך לחיות על פי התשוקות-קאמה)

-במסכת אבות נאמר: רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד, ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם: (כלומר, יש עניין ביהדות לפרנס את עצמך-ארטהה, אך בשונה מהינדואיזם אין עניין שיהיה לי הרבה ממון. כל עניין הפרנסה הוא לשם הקיום)

-ללכת לפי המוסר זה משהו שנובע מכל התנך על כל דרשותיו. ובמיוחד לומדים את החווה לנהוג במוסריות לפי הפסוק "ועשית הישר והטוב" כלומר, דהרמהה

-באחדות עם האל בהינדואיזם יש אחדות של ממש בין האדם לאל. ביהדות לעומת זאת, ובמיוחד בזאת הקבלית, אי אפשר להתאחד עם האל ממש אלא על ידי מצוות והנהגה נכונה מרגישים קרבה לה'. וכך הרמבם אומר:
"והמצוה השמינית היא שצונו להדמות בו יתעלה לפי יכלתנו, והוא אמרו 'והלכת בדרכיו', וכבר כפל צווי זה ואמר 'ללכת בכל דרכיו'. ובא בפירוש זה: מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הקב"ה נקרא צדיק אף אתה היה צדיק, מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד.
וכבר נכפל הצווי הזה בלשון אחר, ואמר 'אחרי ה' א-להיכם תלכו', ובא בפירוש גם כן שענינו להדמות בפעולות הטובות...". (כלומר, סוג של מוקשה)

ואם נרצה לסכם את ההבדל בין איך לדבוק באל לפי ההינדואיזם ולפי היהדות אז נאמר:

היהדות אומרת: חיה בתוך העולם וקדש אותו.

הינדואיזם אומר: צא מהעולם כדי לגלות את האלוהי.

-ביהדות אפשר להוסיף גם את המטרה של תיקון עולם. שנלמד מהפסוק: "צדק צדק תרדוף" ומכל הפסוקים שדורשים מהאדם לעזור לגר, ליתום ולאלמנה

● הבודהה שינה אם כן את הדת הבודהיסטית, אבל ליהודי מאמין, מהם הדברים שכן אפשר לקחת מהבודהה