היה זה בזמן המהפכה התעשייתית, תקופה בה אנשים שלא ידעו מימינם ושמאלם, פתאום הפכו לעשירים. הם היו אנשים שהשיגו הון במהרה, אבל לא ידעו איך למקם את עצמם בחברה או איך לזכות בכבוד ובהערכה מצד מעגלי העילית. אנשים אלו כונו "נובורישים".
הנובוריש היה כל כך כמהה לעשות רושם על חבריו העשירים, אך לא ידע איך לעשות זאת. הוא רצה להיראות לא רק עשיר, אלא גם חכם ומרשים, ובכך להיות בעצמו במעמד חברתי גבוה. יום אחד, בעצה של זקן חכם, הוא נשלח לפגישה עם הדיקן של האוניברסיטה. "לך לתרום לאוניברסיטה," אמר לו הזקן, "כך שמך יתפרסם ויתקשר לחוכמה ולרוח התקופה."
העשיר הלך לפגישה, ונכנס לסיור באוניברסיטה. הוא עבר בין המעבדות, חדרי ההרצאות, הספריות – כל מתקני האוניברסיטה המרשימים. הוא התרשם עמוקות. מהמבנה היפה של כל החדרים הללו
אך אחרי הסיור, הוא פנה לדיקן ושאל: "ראיתי את כל החדרים המרשימים שבניתם, אבל איפה האוניברסיטה עצמה?" הדיקן, בחיוך מתון, ענה לו: "האוניברסיטה לא נמצאת רק במבנים המפוארים, לא רק במעבדות ובחדרי ההרצאות. היא נמצאת בראשיהם של התלמידים והמרצים, במחשבותיהם, בתהליכי הלמידה והחקר. האוניברסיטה היא המקום שבו נוצר הידע, היצירה והרוח, האנשים הם אלו שעושים את ההבדל"
אז מה זה בעצם אוניברסיטה?