כשהצטרפתי לכלוב לפני כמה שנים הכרתי מישהיא שתיארה את עצמה כ"בולען".
יענו לא סתם שולטת, היא שולטת שגברים עומדים אצלה בתור להיות נשלטים/ עבדים שלה.
לא משנה מה היקום יתן לה, היא תרצה עוד, ורק היקום יודע כמה גברים היא בלעה וכמה גברים היא ירקה החוצה,
כי על פי טענותיה גברים (ולא סתם גברים, חתיכים, בנויים לתלפיות) מתחילים איתה כל הזמן.
לא האמנתי לה בשיט, כי היא נראתה לא מושכת מספיק בעיניי, אבל זרמתי עם השקר שלה, רק בשביל הניסיון.
מן הסתם לא נפגשנו, כי כולכן מעפנות, אבל כן דיברנו בטלפון פעם אחת.
שאר התקשורת הייתה בהודעות, ומצאתי את עצמי כל יום שולח לה עשרות הודעות בשביל מעט תשומת לב.
כי זה מה שכולם מחפשים, גם פה, תשומת לב ממישהו אחר, שמישהו אחר יבחין בהם.
זה שחלקכם (בדגש עליכן) לא מקבלים את תשומת הלב שהם ציפו לה - זבש"כם,
אבל את מנת הדופמין והסרוטונין שלכם אתם עדיין תיקחו מבלי למצמץ.
ההודעות עצמן היו ה"יוזואל שיט" - אני מתבכיין שהעולם מסריח, שהיא תאסור עלי לגעת בעצמי,
ועוד כל מיני תהיות על החיים, ועד כמה שהעולם הזה מסריח.
היא הייתה מגיבה לי, לא תמיד באותו הרגע, שאני אפסיק לביים אותה (יענו, תהיה נשלט ואל תשלוט מלמטה),
ושהחיים יפים, לא הכל רע ובלה בלה בלה...
בשלב מסויים נשבר לי הזין ממנה, כי הבנתי שאני נמצא ממש ממש בתחתית סדר העדיפויות שלה.
יש לה ילדים שהם הטופ שבטופ, אחר כך בעל (היום כבר גרוש), אחר כך חברים, קריירה, תחביבים...
ואחרי כל החרא הזה אני נמצא שם.. שולח לה הודעות בוואטסאפ.. והיא צוחקת עלי שאני אפס.
ואתם בטח תגידו: "אלסר, יא חתיכת שמוק מתנשא, אם אתה רוצה להיות עבד - זה המשחק."
ונכון, רק ש.. למה לעזאזל שאני אתייחס ברצינות להודעות בוואטסאפ שקיבלתי ממישהיא שאפילו לא פגשתי במציאות?!
שלא מעוניינת גם להפגש איתי במציאות, מקסימום שאני אתחנן אליה לגמור, וגם אז - מי לעזאזל באמת שואל אותה?!
פאקינג אפליקציה תחליט עלי?! מה זה פה?! "מראה שחורה" בנטפליקס?!
כן, זו המציאות.
וזה שאני לא מוכן להיות עבד מעבר לפן המיני, לא אומר שחסרים לוזרים אחרים שבשביל לקבל מעט (מה זה "מעט"? קמצוץ!) יחס,
הם יעשו המון המון דברים שאין בהם ולא רמז על מיניות וכיוצא בדופן.
למה? כי הם רעבים, צמאים, מתים לקבל יחס ממישהיא (או מישהוא).
והרעב לא יגמר, כי הכל בולשיט.
זה לא יותר מחור שחור שרק גדל ככל שהוא סופח אליו יותר מסה.
