כשאתה בן אדם מופנם,
כל מי שהכנסת למיטה, הכנסת גם למחשבות, ומעכשיו היא (או הוא) תופס לך חלק מהזיכרון, כנראה שלנצח.
ואחרי שנפרדת ממנה, לוקח לך המון המון זמן להשתחרר ממנה, גם אם זו הייתה יוזמה שלך.
אני מוצא את עצמי שוב ושוב נזכר ומפנטז על העבר.
במיוחד על השתיים האחרונות שהייתי איתן.
אני לא אכנס לפרטים הקטנים, אבל בגדול שתיהן היו מכורות לזרע,
ושתיהן רצו אותי יותר מאשר אני רציתי אותן (בחלק מהזמן).
הלפני אחרונה הייתה כנועה וילדותית.
הרגשתי לפעמים כמו אבא שלה: מסביר לה כל דבר, מלמד אותה דברים חדשים, פותח אותה לחווית חדשות.
ובעיקר דואג לה: הסעות, קניות, בילויים, ואפילו שינה.
ברמה שאני לוקח אותה בידיים כל ערב למיטה לישון, מכסה אותה ונותן לה נשיקת לילה טוב על המצח.
והשנייה, זאתי שנפרדה ממני והאחרונה שהייתי איתה,
היא הייתה כנועה במיטה, אבל מעבר לזה היא הייתה הרבה יותר בוגרת.
תארים, רישיון, ידע כללי, אופי, והכי חשוב - מסוגלת לדאוג לעצמה, וגם לי, למרות שיש לה לוק של ילדה קטנה.
ובעיקר - לא מפחדת, לא ממני ולא מהשגעונות שלי.
שתיהן היו כנועות, נתנו לי יחס של מלך במיטה.
וכשרציתי להתחלף איתן, הן זרמו.
לא מיד, כי זה היה להן מוזר, אבל זה קרה.
ומעבר להנאה המינית,
עצם זה שיש שם מישהיא שמחכה לי,
שמצפה לי,
שרוצה אותי ורק אותי,
שהיא זו שיוזמת ושולחת לי הודעות,
שחולה לי על הזין עד כדי טירוף,
מודה, זה חסר לי.
