זה התחיל אי שם לפני המון שנים.
אני זוכר פרסומת של דלתא שהפכה לאחת הזקפות הראשונות בחיי. דוגמנית יפיפייה ורזה (בכל זאת דלתא) בסט הלבשה תחתונה ושוט ארוך בידיה.
לרגליה גבר משורטט ומסותת על 4 בבוקסר.
היא מכוונת אותו והוא קופץ דרך חישוקים באוויר או מקבל ליטוף בראש, והיא מחזיקה פוזה של מה שהתברר לי בעתיד כ"שולטת אכזרית". פאק לא הבנתי מזה הדבר הזה.
שנה או שנתיים עוברות, כולם כבר גילו את הפורנו, ורק אני לא מבין על מה הביג דיל. עד שזה קרה, שיטוט אחד לא נכון הוביל לעולם ומלואו.. אה אז פורנו כזה אני אוהב. רגע מה זה אומר עליי? או וואה מה שזה אומר.
שנים עוברות ואני חוקר, מתעניין, מנסה להבין מה איך ולמה. מסביבי חברים כבר מסתדרים בזוגות זוגות, או סתם מזיינים בלי הרף. ורק אני עוד תקוע בשלב המחקר.
צבא טיול עבודה לפני הלימודים. ואני עדיין מחפש, לא נותן כמעט לאיש לראות פנימה מכיוון שאין לי מושג מה הם יראו.
יום אחד אני נשבר, אחרי אין ספור שיטוטים אנונימיים אני פותח מנוי בכלוב. מתרגש כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים.
ואז עם הכינוי הגנרי, הפרופיל הגנרי, והזקפה הגנרית (שרק בעתיד אבין כמה הם היו גנרים), מתחיל לחפש פה בדסמ. מה ואיך אני אמצא לא כל כך חשוב לי, אני חושב מהזין העיקר שהוא יהיה מרוצה.
לא הולך לי פה אחרי שנה אני כמעט ונעלם.
משהו לא עובד והוא לא עובד בי.
אני מתחיל לחקור את עצמי עוד פעם, פעם אחרונה עצרתי בזה שאני אוהב להיות נשלט. עוד לא הגעתי ללמה.
אני נמנע מהכלוב כמו מאש בתקופה הזו. לא אשלח עוד אדומה שתוציא אותי אפס מול עוד בנאדם. אני צריך לבוא מוכן.
בעולם הונילי נחמד לי, לא טוב אבל לא רע. ואולי אני מחפש קצת רע. לא! רע זה רע נקודה. אני מחפש מישהי שבאה לעשות לי טוב ואני לה.
הפאזל מתחיל להתחבר. אולי חסרים לי עוד כמה חלקים אבל הכיוון טוב. אני מבין שאני לא רוצה ולא מחפש להיות אפס וסמרטוט. אני מחפש מישהי שלא תהיה לי בעיה להיות אפס וסמרטוט בשבילה. אני רוצה לתת מעצמי. באמת, לא לרדוף אחרי זקפות רנדומליות. יש לי כלכך הרבה לתת מעבר לזין ואני התרכזתי רק בו.
אם מסתכלים על הפאזל כבר אפשר לראות תמונה. וביום טוב אני יכול לחשוב על לסיים אותו. יש עוד הרבה עבודה אבל אני יודע באיזה כיוון צריך להשקיע אותה.
אני משתכנע שאמצא בסוף את מה שאני מחפש, או שמה שאני מחפש ימצא אותי. אני פה, אני בנאדם, אני נשלט ואני מחפש אהבה. כן מותר לי גם אהבה, לא רק מכות בטוסיק.
