ואיי כמה שחיכיתי למסיבה הזו. מאז שקבענו שהולכים יחד הראש שלי רץ על 200 וחושב על מה יהיה, איך, כמה ולמה. ניסיתי לבוא בלי ציפיות בכלל ולראות מה יקרה שם, אבל עדיין התגנבו לי לראש הרבה פנטזיות ורצונות ותקוות למה יקרה כשנגיע.
היה גם מתח לא קטן כמו שיש לי לפני כל מסיבה. אבל הישיבה עם החברים לפני עזרה להתמודד איתו. כשנכנסתי ישר רצתי לחפש אותה. 2 דקות וראיתי אותה מקשקשת באיזו פינה ורצתי לחבק אותה. בשניה אחת כל המתח התפוגג מהחיוך שלה, וקיבלתי בטחון עצום להמשך הערב. כמעט ולא הפסקתי לחייך מאז.
ירדתי על הברכיים ונתתי לה את המפתח לכלובון, כמו שהתרגלנו כבר. למפתח הפעם צירפתי את השלט לקולר חשמלי שהיה כרוך לי מסביב לביצים. היא לא ביקשה אותו אבל רציתי להפתיע אותה ויודע כמה היא נהנית מהצעצוע המרושע הזה.
לאט לאט התחממנו. הבאתי לה לשתות, טיפה מסאג ברגליים. שיחה טובה ושלומים לפרצופים מוכרים. ומדי פעם לחיצה על החשמל שמזכירה לי מי מחזיקה לי את הביצים בעצם.
לפני המסיבה לא גמרתי שבועיים. כשהשבוע האחרון לגמרי בשליטתה. בבית זה נורא העסיק אותי החרמנות הזאת, והייתה לי איזו משאלה להתעסק בה בערב הזה. אבל איך שהתחילה המסיבה שכחתי מהמשאלה הזו, וכל האנרגיות האלה נותבו להתרכז בה, בלשרת אותה. הצלחתי לשאוב הנאה מדברים כלכך קטנים כמו להחליף לה את הנעליים כל פעם שרצתה או סתם למזוג לה ספרייט לכוס קרח על הברכיים.
הסשן הראשון שעשתה לא היה לי. היא רצתה להשתמש בלוח קשירות הזין שאני והשועל הכנו לה (הזמנות בפרטי למעוניינות 😁). זה פחות מתאים לי, בטח בפומבי. אז נהניתי מאוד לשמור עליה ועל הקורבן החמוד שלה כשהתעסקה עם הלוח.
הייתי בתפקיד המאבטח, והייתי בסוג של הלם חיובי מכמה נהניתי וזרמתי על הסיטואציה. במקום לקנא שלא איתי היא משחקת עכשיו, התרכזתי בכמה כיף לה. באיך להיות הכי יעיל בהרחקת אנשים. וגם הייתה לי גאוות יוצרים גדולה לראות את הלוח שהכנתי בפעולה. זה ממש נתן לי להרגיש חלק מהיצירה שלה.
אחר כך יצא לי לעשות לה מסאז לרגליים. ואוחחח כמה שאני אוהב את הרגליים שלה. היא נורא תגובתית שם וזה כלכך מעיף ומחרמן לראות איך היא נדלקת מהמגע שלי שם. זה משלב לי גם סיפוק כניעותי ושירותי וגם סיפוק בפאן יותר מיני לראות אותה מגיבה ככה.
אחר כן הצצנו על קימברלי על הבמה ונהנו מהמופע שלה. עד שהיא לחשה לי באוזן שעכשיו תורי. מצאנו פינה שקטה וסקסית והנשלט מהלוח הפעם שמר עלינו ואהבתי את האחווה הזו.
הסשן היה סשן קשירות והיא קשרה לי את הידיים מאחורי הגב וליפפה סביבי מעיין רתמה. יצא לי להיקשר כבר אבל בפאן יותר לימודי, וזו פעם ראשונה שזה קורה לי בתוך סשן. הגמישות הלא יתרה שלי מעט הפריעה, אבל היא מצאה פתרונות יצירתיים תוך שניה. לקח לי כמה דקות לשנות פאזה בראש גם. אני רגיל להיות נשלט יותר אקטיבי, מפנק ולזוז הרבה. בהתחלה ניסיתי להזיז את הידיים ולתת לה גישה טובה, לנסות לקרוא אותה, אבל זו לא הייתה הפואנטה. עם הסשן זה השתחרר לי, עצמתי עיניים ונכנסתי למקום של חפץ דומם. גם השרירים השתחררו והקשירה פחות לחצה, והצלחתי לה את האופציה לשחק איתי. אחר כך הייתי על הברכיים עם הרתמה מניח עליה ראש והיא שורטת ומלטפת אותי לסירוגין. נכנסתי לזה כלכך ורק מדי פעם הרמתי מבט לכיוונה והברק בעיניים שלה חשמל אותי והמיס לגמרי. השיא היה כשהיא נתנה לי למצוץ לה את האצבעות בידיים וקראה לי זונה, אוחח כמה שזה הדליק אותי ולחץ על הכלובון עם הקשר עין המחשמל.
הקשירה הותרה והמועדון התחיל להתמלא, אז מצאנו את עצמנו למטה בין עוד חברים פמדומיים. היא שוב הייתה קצת עם הלוח, הפעם עם חברה שולטת שרצה לנסות אותו על קרבן אחר. שם גם שמרתי וקשקשתי עם החברים למטה עד שהתפנתה אליי שוב. בלי קשר לסשן הזה, כל פעם שתפסנו קצת מרחק ואני או היא טיילנו לבד היא השתמשה בחשמל. זה גם חדש אצלי ולפעמים הכאב הזה מתסכל ממש, אבל היו פעמים שהיא לחצה וזה ממש הרגיש כאילו היא מחבקת אותי. עוד דרך מרושעת וסאדיסטית לתת יחס לזונת התשומת לב שבי.
את הערב סיימנו שוב כשאני לרגליה. היא משחקת בין החשמל לציפורניים שלה וקיבלתי גם כמה ביסים. אני זוכר אותם כואבים כלכך מהעבר. אבל הפעם הייתי בכזה מצב מנטלי חזירי ועם רצון לחוות עוד ממנה שהם הדליקו אותי. אני אמנם מסתכן פה באמירה הזו... אבל הייתי כלכך בתוך הרגע ששום ביס לא כאב, להפך הם רק הדליקו וחרמנו אותי ורציתי לקבל עוד ועוד עד שהיא תתלוש לי חתיכות מהעור עם השיניים שלה.
לבסוף כמו כל דבר גם הערב הזה נגמר, התחבקנו והודיתי לה על החוויה והיחס. יצאתי עם רעב גדול לעוד ממנה, ובטחון שזה עוד יגיע. אנחנו לומדים להכיר אחד את השניה לאט לאט וגם כשקשה לי לפעמים לקרוא אותה אני מצליח להבין בסוף. התקשורת מעולה וכיף לי לדבר איתה, היא מקשיבה לחפירות ולהסברים שלי וזה עושה לי טוב. וכל פעם שאנחנו משחקים אני נכנס למוד ורק רוצה עוד ממנה. סימנים מאוד חיוביים שגורמים לי לפנטז כבר על הפעם הבאה שניפגש.
ולסיום חייב לתת מילה טובה לקימברלי על הפלטפורמה המדהימה. תמיד כיף אצלה, האווירה מדויקת ופמדומית להפליא. הצוות עובד מצוין ולא מורגש אם לא צריך אותו והיא מנצחת על כולם בגאון. אני בשוק מהיחס האישי והזיכרון שלה, הניווט בין המופעים לאירוח. היא נגישה תמיד ומאוד נעימה ואני מאוד ממליץ לכל שולטת ונשלט לנסות להגיע ולחוות בעצמם. תודה רבה רבה לה.
