לא ממעלותיי הבולטות אבל בשנה האחרונה לומד לתרגל אותה ולהנות ממנה.
אני בנאדם שקשה לו לדחות סיפוקים. חלק מהמאבק התמידי שלי בחיים. בין ההנאות הרגעיות והדחף אליהן לבין "דרך המלך" שבה כל צעד מחושב לטובת עתיד טוב יותר. להבדיל בין התלהבות רגעית לבין הצעד הנכון לי לטווח הארוך.
עם הגיל והבגרות נרגעתי עם זה. יש עוד שרידים של פזיזות יתר מהעבר. יש עוד נפילות זמניות למקום האימפולסיבי וסותם החורים הנפשיים. אבל לאט לאט אני מצליח לראות את התמונה הגדולה ולהגיע לאיזון.
בעבודה - למדתי לשבת על התחת ופחות לחפש את ההפסקות, הבריחה וההכחשה. להכנס לזון גם כשאין לי כח ולחכות לסיפוק של הסוף מההצלחה, במקום להתרכז בכמה משעממת או קשה הדרך.
באוכל- למדתי למצוא את הרגע הנכון לחטאים ולהנות ממה שלא בריא. לבשל יותר ולקנות פחות. לא להביא חטיפים וזבל הביתה סתם.
סטלות - אחד הדברים שהכי היה לי קשה להתנער מהם. היום לא מעשן בכלל ויודע מתי הכוס יין או בירה במקום ומתי לפרק רבע בקבוק וויסקי יתנקם בי מחר.
סיגריות - לאט לאט אני מפחית ואני מרגיש שאני בקצב טוב לקראת הגמילה. שמתי לי מטרה עד סוף השנה.
סיפוק וריצוי יתר של אחרים - למדתי לאמר לא, למה לא סיפרתם לי שזה כלכך כיף קודם?
מין ואוננות - למדתי לשמור על האנרגיה הזו לעצמי כשצריך. לא לרדוף אחרי סקס כסקס, אלא לחכות לחיבור נכון ואמיתי. וגם את עצמי לענג רק ברגעים שאפשר ונכון, לא לתת לזה לשאוב לעצמי את האנרגיות והזמן לבריחה מהמציאות.
בדסמ - אחד המקומות שהכי עזרו לי להבין את כל הברדק הזה שחפרתי עליו פה. לא לתת את עצמי בחינם או בזול. לעשות מה שאני יכול באותו רגע, ולא מה שפנטזתי עליו אתמול בלילה. ובכלליות לווסת את עצמי פר אינטראקציה ולא לפי קינקים. לשחק לפי רגש ולשמור על עצמי לא להיפגע.
וגם כשההתלהבות גוברת - לא לכפות את עצמי על הצד השני. במקום להתעסק במה אני רוצה שהיא תעשה לי, לחכות בסבלנות עד שהיא תרצה ותהיה מוכנה להוציא את זה החוצה. זה הרבה יותר נכון ומספק ככה.
בסוף לכל אחד מהחטאים הקטנים והגדולים שתיארתי פה יכול להתעורר חשק מכלה. דחף בלתי נשלט שחייב לצאת החוצה. זו עבודה שלי לבדוק אם הדחף הזה אמיתי ומוצדק- או שמדובר בעוד בריחה מהמציאות היום יומית, ורצון מעט הרסני להכנע אל סתם עוד אסקפיזם מסיח דעת.
