לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

חוLמנית

רק כותבת
לפני 4 חודשים. יום רביעי, 24 בספטמבר 2025 בשעה 7:16

 

חג שמח וזה

חסרתם לי נורא

העבודה, ילדים והתנדבויות שלי

שואבים לי כל דקה בכל יום

אבל התגעגעתי

 

מה איתכם?

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 28 באוגוסט 2025 בשעה 15:21

 

 


היה לי יום רגוע,

הרצאה אחת לתיירים מאוסטרליה,

וכישורי האנגלית שלי

לא איכזבו אותי.

מצאתי את עצמי לוחשת פנימה:

ים, אני אוהבת אותך.

כמה כוח יש במשפט הזה

זה הרים אותי.

 

התקופה לא קלה,

האבל עדיין כאן,

אבל אני לומדת לחיות לצדו,

בצעדים זהירים, נשימות קטנות

והבנה שאלו החיים.

 

הערב הרשיתי לעצמי

לגעת בגופי,

להרגיש שוב חיוניות,

ולגמור שוב ושוב 

כתזכורת שאני חוזרת אל עצמי

וזה רומם את רוחי.

 

אפילו הזמנתי כרטיסים

למסיבת ראש השנה בכפר הנוקדים.

בתחילה חשבתי ללכת לבד,

אבל אז הגדולים שלי רצו להצטרף.

אז שכרתי קראוון, פינוקים קטנים

ואיתם,  והסיבה לחיי

זה אושר עילאי.

זה מזכיר לי ימים רחוקים,

כשגררתי אותם לטיולים בארץ

עם קראוון וצחוק ילדותי.

שבועות היינו מטיילים 

אני הגדול והמתבגרת.

 


אחרי לכתו של אבי

הבנתי דבר אחד ברור:

אם היה לי ספק אז

הוא כבר לא קיים

כי הילדים שלי אוהבים אותי,

ולא משנה כמה הם מפונקים

בשעת הצורך  הם יעשו הכל עבורי

וזה ממלא אותי גאווה.

 

אז מה נשמע ?

 

 

לפני 5 חודשים. יום רביעי, 20 באוגוסט 2025 בשעה 17:33

 

אין לי כלום

אין בי כוחות

אין בי אמונה

הנשמה לא מכילה

אני כועסת על העולם

הלב שלי לא שלם

איבדתי אבא ואיבדתי 

את עצמי.

מתנהלת כרצוי

יושבת במשרד

ובחשכה בוכה את חיי.

אם שכולה שאיבדה את בנה

שאני מלווה באה לנחם אותי 

ובכינו יחד 

היא אמרה לי בצורה גלויה

שלנצח יכאב לי

אבל מתוך כאב אצמח.

במקום לשקוע באבל

אני בחשש שלא תצוץ

לי משפחה חדשה

שאצטרך לחזק באובדן 

היקר להם מכל.

ואבא אמר לי שתפקיד 

כמו שלי זה רק לאנשים

עם נשמה גבוהה

אז אבא אהוב 

אני אנציח את צוואתך

להעניק כוח לאלו שכואבים

וצריכים חיבוק ותמיכה.

 

הלב שלי שבור 

כאילו לקחו חלק ממנו

ואין דרך לחבר חזרה.

 

 

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 19:52

 

אמצע הלילה ואני ערה
כבר לא נשאר לי מה לנקות בבית
ואני מנסה לישון ללא הצלחה
אבא מופיע לי בחלומות
אז השינה שלי גרועה
בא לי לרגע אחד לדבר איתו
להגיד לו הכל בלי התחשבות
כי אני שומעת מאחיות שלי
מה הוא עשה לא בסדר
ואני תמיד קיבלתי אותו
ואולי בגלל זה קשה לי יותר
ולילדים שלי עוד יותר קשה
כי הם היו קשורים אליו.
תמיד הוא שמר עליהם כשביקשתי
בכל חג היה מגיע בבוקר ליום בישולים
תיקן לי כל דבר בבית
ולימד אותי הכל ואפילו התעקש
שאראה ואדע לעשות בעצמי.
לאחרים אולי הוא היה נראה קר
לי הוא היה אבוש יקר
אני כל כך מתגעגעת למי שהיה
לעוצמות שהיו בו

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 18:08

 

 

הלילות הפכו קשים יותר

אני פשוט לא עייפה

ולא רבה עם עצמי

נותנת מקום לקושי שלי 

וזהו

לפני 5 חודשים. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 17:06

מחפשת כוח 

ואין לי בכלל

אני מותשת

עייפה מעבודה

עייפה מניהול הבית

קשה לי לקבל את זה

שאבא שלי לא כאן יותר

והעולם עדיין ממשיך בשלו.

אני בכל יום מגיעה לקבר

לא מצליחה להשתחרר

לא מוכנה לקבל את זה

שהוא כבר לא איתי.

הרכבתי היום שידה מאיקאה

ורק חשבתי על זה

שתמיד עשיתי את זה עם אבא שלי 

ועצוב לי שהוא כבר לא יהיה נוכח בחיי

ואיך מתמודדים עם האובדן

 

אשכרה אני יתומה מאב

 

 

 

לפני 6 חודשים. יום רביעי, 6 באוגוסט 2025 בשעה 2:21

 

זה נגמר.

ביום שני אבי נפטר

אחרי יסורים רבים

אני רוצה להאמין שהוא

במקום טוב יותר עכשיו.

אני יושבת שבעה 

וזה נראה לי לא אמיתי

כאילו מישהו יעיר אותי

מהחלום הרע הזה.

 

עדיין לא מעכלת

אין לי אבוש יותר

הוא כבר לא יבשל

איתי בחגים 

הוא כבר לא יהיה איתי.

 

 

 

לפני 6 חודשים. יום ראשון, 27 ביולי 2025 בשעה 15:46

 

יש ימים שהכול זורם.

השעון מצלצל בדיוק בזמן,

המילים מסתדרות נכון,

אנשים מחייכים, ואני

אני אמורה להיות מרוצה.

אבל משהו בי לא נרגע.

מוצאת את עצמי מחפשת את הצל

ולא כי רע לי אלא כי טוב מדי.

ואני לא מאמינה לטוב

כשהוא מגיע בלי דפיקות בדלת.

הלב מבקש אושר

כמעט מבקש רשות לשמוח

אבל הנשמה כמו שומרת סף קשוחה בוחנת כל רגש.

היא שואלת שאלות

מקשה ומחפשת את הפגם

כאילו האור חייב לבוא עם סדק

לפעמים היא מאשרת

לפעמים שותקת.

ואני?

אני לומדת להקשיב לה.

 


אני מתבוננת ביום

כמו בים שקט מדי

יפה אבל מעלה חשד

ולא מתוך פסימיות

אלא מתוך ניסיון

בכדי שלא אתאהב בטוב זמני

שלא אפול מהר מדי

לגובה שיכול לקרוס.

וכשכבר מגיע הרגע

שאני לא צריכה יותר להבין,

אני רק זורמת…

מקבלת את מה שנשלח

מסננת את מה שלא מתאים.

מוחקת ברכות את מה שלא שלי

ומשאירה מקום למה שכן

 

 

45

לפני 6 חודשים. יום שלישי, 22 ביולי 2025 בשעה 2:06

 

אני פאקינג בת 45!!!!

 

שימשיך בדיוק ככה 

ואני מסודרת ❤️

 

 

 

לפני 6 חודשים. יום שני, 14 ביולי 2025 בשעה 1:10

 

 

אני כבר במשרד

קמתי כבר בחמש

נגעתי בעצמי איזה חצי שעה

קמתי לבשל

ואז חזרתי למיטה

כי הרגיש לי שלא מספיק

חוויתי אורגזמות טובות.

אגב אני מתחילה לפחד מחדירה

כמה זמן עבר מאז…..

אבל לפחות הפלאגים שלי 

עוזרים לי בחור החשוב מכולם😇

בעוד כמה ימים אני נעלמת

עם הקטן לשבוע מהארץ

חופשה מדוייקת לי ולו 

אין אטרקציה שאנחנו לא

הולכים לעבור יחד 🙃

זה גם חודש מומולדת שלי

זה הזמן הראוי להתפנק!!!

 

התגעגעתי

מנסה להחזיר את עצמי

לכתוב כאן יותר

זה תמיד עזר לי

ולא שוכחים בית

נכון?

 

חיבוק גדול ליום שני ❤️❤️❤️