לפני 3 שנים. 1 במאי 2021 בשעה 17:58
לילה בדרום
חזרנו לא מזמן
והילדים כבר נרדמו.
עייפתי להם את הצורה,
יש לי את היכולת להציק
אבל לא היה רגע שהם לא חייכו.
הפון היה מנותק.
לא זוכרת מתי זה קרה
וזה הרגיש שלווה טהורה
בלי ווטסאפים, בלי הכלוב
ובלי חדשות שהיו כואבות
ומלאי אובדן ועצב למדינה.
חשבון נפש שעשיתי עם עצמי
על מזרן תחת כיפת השמיים
בדיוק איפה שאין אף אדם
גרם לי להבין שאני מרחיקה
אנשים יקרים מחיי, ממש
מצליחה לעשות זאת
בלי למצמץ ויתכן שזה
מהפחד להיפגע אבל
כמה אפשר להשתמש
בתירוץ הזה?
שיהיה שבוע טוב
ו.....התגעגעתי ☺️
