לפני 3 שנים. 16 במאי 2021 בשעה 18:55
פעם לאונרד כהן
היה מושמע כשהייתי עצובה.
הערב הילדה נשארה אצל סבתא
הקטן כבר מזמן נרדם
החרמתי את הפטיפון
שמתי תקליט של לאונרד
ונשכבתי על הספה
שרק נר אחד מאיר את החדר.
התחלתי ללטף עצמי
ברוך שאני אפילו לא מכירה.
עוברת על כל חלקיק בגופי
מתענגת מצביטת פיטמה
וחדירת אצבע שובבה לתוכי
והכל בעדינות נשכחת
ובכל פעם שרוצה עוצמה
אני עוצרת לגמרי
מרגיש לי נכון לחכות עוד קצת.
שיר ועוד שיר עוברים
ואני במחול מטריף עם גופי.
מדהים כמה יש בי שליטה
כשאין אף שולט בחיים שלי.
ונדם קולו של לאונרד
ואני כמעט את כל אגרופי
מחדירה לתוכי
מוציאה ומתחילה להניע
את דגדגני במהירות שיא
ואז חוזר הדופק המהיר
שכה מלהיב אותי
ואני מגיעה לשיא
בצרחה פנימית
ומרגישה שזה לא הסוף
ופעם אחר פעם גומרת
עד שלא מרגישה
את ידיי, אצבעותיי.
ואני משביעה
את הרעב שבי.
חג שמח ויאמי
שיהיה לכם אהובים ❤️
