שוכבת על המזרן
וכל כך חם
האוויר עומד
כמו הפיטמות שלי.
מורידה את הבגדים
קוביות קרח מטיילות
על גופי וזה מצנן את כולי.
מלטפת את הפלאג
בקובית קרח שמהר נמסה
ומחדירה עמוקות לתוכי.
אטבי כביסה מפלסטיק
מעטרים את פיטמותיי
במקום המצבטים הארוזים.
מושכת אותם אליי
השדיים שלי בוערים.
ומשום מה זה פשוט
לא מספיק.
לא רוצה לגמור
רוצה לכאוב.
שולחת ידי אל הדגדן
מותחת אותו בעוצמה
מורידה אטב אחד
ומצמידה אליו.
לוחצת כה חזק
תודה רבה אומרת לעצמי
מתקרבת עוד טיפה למקום שלי,
להיכן שאני זקוקה.
וטיפות זיעה זולגות להן
אני נושמת עמוקות
ידיי רועדות מהלחץ שמפעילה
מביטה לשמיים ומלקקת שפתיי.
שם אבל לא בשיא
לפעמים גם לא הכי
אקסטרים מתקבל בברכה.
נזכרת בנרות שקניתי באיקאה
ובאמא שלי אמרה לי שאני ממש
צדקת כי חשוב לי נרות של שבת
ואני חייכתי אליה חיוך ילדותי
לו ידעה מה עושה איתם
במרפסת שלי.
והלילה עוד ארוך
שמתי את הנרות על הריצפה
מקלחת קרירה והלאה
לסיבוב שני עם גופי.
