לפני 3 שנים. 8 ביולי 2021 בשעה 20:20
ירדתי אל הריצפה
קרירה ונעימה.
הדלקתי מספר נרות
לא מבוטל בכלל.
אוהבת את התחושה
של הטיפה הראשונה
שנוגעת בשד
היא גורמת לגופי
לקפץ קלות
וזה מרטיט לי את הנשמה.
ולאט לאט השעווה נוטפת עליי
אלוהים, אין לי דרך לתאר במילים
כמה עונג הכאב הזה מעניק לי.
יצירת מופת בחסות הכאב
או להפך אבל מה זה משנה.
והכי אוהבת זה לקלף את
השעווה שהפכה קרה
כמו שאהבנו לקלף
דבק בבית ספר מכף היד
רק עם כאב משתולל בנשמה.
תופסת ומועכת את השד
סוג של גן עדן מהול בגהינום.
אני כמעט שם אבל לא ממש
מבינה שצורך בכאב רק מתגבר
ומביטה בגופי ברחמים עליו
נשכבת על הצד ונושמת
לא יודעת שובע מהו
אך מחזיקה עצמי
לא לאבד שליטה.
עד הכאב הבא…..
