בוקר
היום הכל קורה.
אין לאן לברוח.
התעוררתי מוקדם
נשכבתי על המזרן הכחול
הכנסתי יד מתחת לתחתון
ליטפתי את דגדגני ברוך
יד שניה מלטפת שד ועוד שד.
החדרתי אצבעותיי
אחת אחרי השניה
חופרת בעדינות בתוכי.
וכשהכל היה רטוב
החדרתי את הרוטט בתוכי
לכמה דקות ספורות
ואז עם קצהו ליטפתי
את שפתיי המלאות
התמקדתי בדגדגן
כמו פסל שכבתי
עד שהגעתי לנקודה
והתפוצצתי מגמירה ראשונה
מזה מספר ימים.
הפרידה מהמרפסת והבית שלי.
נכנסתי למקלחת חמימה
ג׳ינס קצר וגופיה לבנה
בגדי פועלת שובבה.
מכינה עצמי ליום שעומד להתחיל
כבר אין דרך חזרה.
עוד מעט הבית יתמלא
במובילים והלילה נישן
בבית החדש לילה ראשון.
מריצה את השנים
שחייתי כאן.
היו תקופות לא פשוטות
והיו רגעים של שמחה.
קטע שרק עכשיו יש בתוכי
פרפרים שמדגדגים לי את הבטן
כמו אומרים לי
ים הכל יהיה בסדר
את מתחילה דרך חדשה
והדרך תהיה לך טובה ונכונה.
תודה שהייתם איתי
בתהליך המייגע
שהכלתם פוסט אחר פוסט
ללא הכרה כי היה לי נוח
לברוח לפינה שלי ולרגעים
פשוט לא להתמודד
עם השינוי העצום בחיי.
❤️
