כל הדרך זה הרגיש כאילו
אנחנו חברים טובים
שלא התראו הרבה זמן.
שיחה לגמרי זורמת
ואין שתיקות מביכות.
מתיישבים במסעדה במרינה
אני מפלרטטת קלות עם המלצרית
( מה לעשות, היא הייתה שווה +)
פתאום היד שלו נוחתת על הירך
שלי והוא צובט אותי צביטה
שהקפיצה את הברך אל השולחן
וכוס המים שהייתה עליו נפלה.
אני דופקת לו מבט רצחני של
הלו, מה נסגר נשמה?
הוא מושך את הכסא שלי
קרוב אליו ובקור רוח
אומר לי לא לבדוק את
הסבלנות שלו.
ממשיכים בשיחה כאילו דבר לא קרה.
אני אוהבת מה ששומעת ונראה לי
שיש חיבור טוב בינינו במיוחד
בצורך שלי בכאב ושלו להכאיב.
שנינו רוצים מערכת יחסים
בלי להיות במערכת יחסים.
שנינו עסוקים בחיי היומיום
הוא חזק ואני חזקה.
לא חוסך באמת שלו
ואני נורא מכבדת את זה.
נקי מבולשיט ולא אחד כזה
שילך איתי יד ביד לעבר השקיעה
(מקסימום אני קשורה והוא
גורר אותי על הריצפה).
לא היה לנו הרבה זמן
לאמא שלי היה ריקודי עם
והייתי צריכה להגיע מוקדם.
תכלס לא היה צורך כי הרגשנו
שהכל על השולחן
ומתחתיו סימן כחול
ראשון ממנו על הברך.
כשהגענו אל הרכב שלי
פחדתי שהוא ינסה לנשק אותי
ויהרוס את הערב הטוב הזה.
משהו בנשיקה צרפתית רטובה
מעורר בי ביכסה, לא מבינה את
האקט הזה.
הוא מעך לי את הלחיים
חזק חזק ונשק נשיקה
עמוקה על המצח שלי.
נשמתי לרווחה.
הוא התקשר מהדרך
ואמר לי למחוק את החיוך
המטופש שלי אז הצעתי לו
למחוק את שלו.
צחקנו כמו שני סתומים.
קבענו ״דייט״ נוסף
קצת יותר רציני.
ארבע קירות
וסימון הגוף שלי
בכחולים ואדומים.
ושוב…
אני גם מצפה וגם מחכה 😋
