בכל בוקר יש לי שיחת
טלפון עם אמא שלי.
הבוקר התעוררתי מאוחר
ול-23 שיחות שלא נענו ממנה.
הגנובה נלחצה שלא עניתי
וצרחה עליי כאילו הייתי בת 16
ולא חזרתי הביתה מבילוי לילי.
ממש לא פלא שאני חרדתית
על הילדים שלי ואין דקה שאני
לא יודעת איפה הם ומה הם עושים.
הגעתי למשרד חצי ישנה
נו טוב, אגלה שאמש מההתרגשות
השתעשעתי עם עצמי
ובאיזשהו שלב הפסקתי
לספור את מספר הפעמים שגמרתי
וגם התעלמתי מהשעה המאוחרת.
על קצה הלשון לומר לאמא הזאת
שהבת שלה שיחקה עם גופה
ונרדמה עם היד בין הירכיים.
אבל התאפקתי…
היא הייתה מספיק מבוהלת 😈
לכלב יש היום תור לתספורת
ולכלבה ( כן, זאת אני)
יש מניקור ופדיקור
סיוט של אישה אבל אין ברירה
לפחות הקוסמטיקאית יודעת
שיש לה עסק עם סתומה
שלא מצליחה לשבת בשקט
והיא מכילה את ההפרעת
קשב המוגזמת שלי.
יאלללה
להאציל סמכויות במשרד
להמציא פגישה שאראה אחראית
וללכת לשתות קפה בים.
יום קסום אנשים
מלא כאב ועונג
וחיוך מפגר על הפנים
❤️
