מהר מהר
סיימתי התחייבויות
וטסתי לי הביתה.
בית ריק מזה הרבה זמן
מה שהצריך ממני
למלא אמבטיה
להדליק נרות
ואת לאונרד כהן מתנגן.
סיבנתי בעונג כל חלק בגופי
כמובן שהתעמקתי בפיטמות
שהזדקרו ברגע בשל צביטות
קטנות ועמוקות שלי
הרי פיטמה זקורה
מרטיבה את כולי.
חלוק רחצה והחוצה
אל חדר השינה.
הפלוגר שלא היה
בשימוש כבר הרבה זמן
קרץ לי מהארגז
נשכבתי, רגליי פתוחות
ואני מתחילה בהצלפות
איטיות על הדגדגן
ועל השפתיים הרעבות.
משם שוב איבדתי כל רגש
וההצלפות הפכו חזקות
וממוקדות יותר.
עצרתי לנשימה עמוקה
החדרתי את הפלאג המתכתי
הוא הכי במקום שזקוקה לכאב אמיתי.
המצבטים הצטרפו אל פיטמותיי
ואז המשכתי עם ההצלפות
לפעמים אני מאבדת עצמי
ופחות מכאב שמשתק אותי
לא עובד לגופי ונפשי
מגבירה את העוצמה
עד שידי כבר זועקת.
מצמידה ויברטור עדין
ונוגעת לא נוגעת בדגדגן.
יחד עם הכאב שבי
אני גומרת גמירה אחת
ארוכה להפליא וכל מגע
של אצבע רק מאריכה
אותה עוד ועוד.
מתכרבלת לי תחת השמיכה
מלטפת את הכאב ברוך.
מתה על הרגע שאחרי…
איך מצד אחד הכל בוער
ומצד שני שלווה בתוכי.
❤️
