קמתי מאוחר
אולי בגלל השינה
המחורבנת הלילה.
לפעמים אני מטומטמת
שנותנת לעצמי להיפגע
מכלום ושום דבר
אבל גם זה יעבור לי.
עשיתי מקלחת מהירה
ונכנסתי חזרה למיטה
לא בעניין של לגעת בעצמי
יש בי צורך בכאב עוצמתי
שישתיק לי רעשים.
מדמיינת יד חזקה על צווארי
אחת שבטוחה בעצמה
וחונקת עד אובדן הכרתי,
הרגע שלפני והרגע שאחרי
כל כך חסרים לי
ובכלל להתעורר מזה
עם רצף סטירות על פניי
שיותיר אותי מלאת
ריר של עצמי.
ונשיכות…אוף כמה זקוקה
לנשיכות.
על גבול המדממות
נקודתיות וחדות שגורמות
לזעזוע מושלם בתוכי.
הכאב עבורי מביא איתו שקט
ואני הופכת ריקה ממחשבות
וזה הכרחי למישהי שהראש
שלה לרוב עובד שעות נוספות.
הכלה של כאב מובילה אותי
להתמלא ולהתעמק בעצמי
ולא באורגזמות וחרמנות
אלא נגיעה בנשמה שלי
ושחרורה מכל מועקה שלי.
מוזר…לא?
נו טוב, באמת מוזרה היום.
חייבת להחביא כאן אביזירים
שלא אתחיל להתעלל בעצמי
ושוב לעשות נזקים.
בכל זאת חמישי היום
וסופשבוע של מגע עצמי
דופק לי על דלתי….
עדיין אוהבת אתכם על מלא
חמישי שמח ילדים ❤️