לפני שנתיים. 28 בינואר 2022 בשעה 2:36
חלמתי לי
והתעוררתי בבהלה
הרבה זמן זה לא קרה לי,
סיוטים שהיו עברו להם
ומפחיד לחשוב שהם
שוב כאן בעולמי.
קשה לי לעצום את עיניי
כמו שומרת על עצמי
בעצם מעצמי.
והכי מתרכזת עכשיו
בלדמיין אותי על הריצפה
מניחה ראשי על הברך שלך
מכורבלת כעוברית שמחפשת הגנה
ושם מרגישה שדבר לא יפגע בי
שיש לי מגן אנושי מכל רע.
התמסרות טוטאלית היא לא
אמירה אלא דרך חיים שבחרתי
לשרת אותך, להיות שלך
ולהיות מוגנת בגוף ובנפש
ולדעת שתמיד אתה שומר עליי.
נופל לי האסימון למה אני לבד
כי להתמסר ברמה שאני יודעת
בידיעה שאתה לוקח
את הנשמה שלי
ועושה בה כרצונך
זה לא דבר של מה בכך
דרוש הרבה כוח לשחרר
ולתת לאחר שליטה
אבל שליטה מלאה
כי אין חצי כוח בעולמי
זה או הכל או כלום
אני נותנת את נשמתי
אז אפור בחיי לא קיים.
לילה קשוח
סמאאק איתי
