לפני שנתיים. 18 באפריל 2022 בשעה 9:52
העוזרת הלכה
יותר נכון גרמתי
לה ללכת.
גם יצאתי בסדר
וגם אצא בעוד רגע
בסדר, חשבתי לעצמי.
הילד עמוק במיינקראפט
ואני בראשי בדרך לחדר
כבר מדמיינת עולם משלי.
שלפתי את המצבטים
חיברתי צד לפטמה
וצד לדגדגן
הפלאג עדיין בתוכי.
יצאתי מהחדר,
הסתובבתי קצת
מנסה להתרגל לכאב
תוך כדי שירכיי מלאות
רטיבות חמימה.
כשלא יכולתי להתאפק
הלכתי שוב לחדר
נשכבתי על המיטה
והתחלתי להסיר
את המצבטים.
כואב פי אלף
מלהצמיד אותם
ומרטיב הרבה יותר.
הנחתי את הסגלגל
על הדגדן ברטט איטי
מדי פעם שלחתי יד
לעיסוי עדין שלו
עד שגמרתי בהפתעה
ישר על המצעים הנקיים
אין אהבה גדולה יותר
מאשר לטנף מצעים
ואז להחליף לחדשים
ראש מרוקאי חרמן שכזה….
