סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוLמנית

רק כותבת
לפני שנתיים. 19 באפריל 2022 בשעה 8:37

 


זהו.

קצת גדול עליי.

החג

המשפחה

יש בי עייפות

שלא עוזבת.

מהרגע שפוקחת עיניי

ובמשך כל היום

כשמנמנמת בכל

פעם שאפשר.

לא בא לי ככה

אבל הגוף מותש

ונראה לי זה ככה

מאז שהחלמתי מהקורונה

וזה רק מתגבר לו.

הילדים שמשתגעים

כבר מהחופש לא הכי

עוזרים ואני על הדרך

מנסה לשרת אותם

והם שיהיו בריאים

כל עשר דקות רעבים.

 


ולא בא לי לגעת בעצמי

בכלל לא אוהבת את המוד הזה.

הורדתי את המינון של סיגריות

מלאות בטוב.

אני לרוב מודעת לעצמי

וליכולות שלי אבל הפעם

יש עייפות שמשתלטת עליי

ואני לא אוהבת את זה

זה מדאיג אותי.

 


חפרתי ופרקתי

אולי בעצם זה בלוז של החג?

יעבור לי…

 

 

 

 

 

 

yakibar - מזדהה בעניין הילדים.
אבל גם זה יעבור.
חג שמח יקירה😍
לפני שנתיים
ים ים 1980​(נשלטת) - חג שמח 🌸
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - אין ספק שעניין החופשים, חייב לעבור רפורמה רצינית וקייטנות של בתי הספר זה תת רמה.
אני ממליץ לוותר לגמרי על סיגריות בכללי ובמיוחד כאלה "מלאות בטוב". מקווה שהתחושה הזאת תעבור לך במהרה. חיבוק גדול ונשיקה
לפני שנתיים
ים ים 1980​(נשלטת) - חיבוק גדול ☺️
לפני שנתיים
CharlieI{Lotus} - לפעמים הגוף עייף. לפעמים הראש עייף.
אחרי שבועיים בבית עם הילדים, זה בדרך כלל שניהם.

תני לעצמך לנוח. הרשי לעצמך לא לשרת כל גחמה של כולם, אלא רק את הדברים החשובים.
קחי את הכל לאט.
לפני שנתיים
החונך - נשמעת כילדה אבודה ביער.
יגיע הרגע.
ויהיה לך את המצפן שלך.
את זה שלמענו שווה לקום.
שירגש את החיים האפורים.
הטעם העוצמות החיוך.
בו יגיע.
עת תמצאי אותו הכל יחייך.
זה שישמור עלייך ברבים וכשלבד יממש לך כוכבים.
😘
יקרה.
לפני שנתיים
lffdm​(מתחלף) - את אוגרת נוזלים
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י