|
|
|
ואז זה מגיע
לאט בהתחלה
ואז חזק חזק
גל שעולה מבפנים
מטפס מתגבר לא עוצר
ואז הנשימה נקטעת
הגוף מתכווץ לרגע אחד מושלם
והכל מתרכז לנקודה אחת
שמרגישה כמו התפוצצות
של שקט ורעש יחד
ואני שם
לא מנסה לעצור
לא מנסה לשלוט
רק נותנת לזה לקחת אותי עד הסוף
נשלטת.
אבל מבחירה.
ואולי זה הסוד הכי גדול
שדווקא כשאני משחררת שליטה
אני מרגישה הכי חזקה
אההה וכשהוא נרגע…
אני כבר יודעת
זו לא הפעם האחרונה הלילה 😅
וואי וואי וואי
כמה כיף להיות במשרד.
אל תדאגו כי עוד שעתיים
כנראה כבר יימאס לי מהעולם.
אבל הבוקר…
הבוקר התחיל טוב
הספקתי לשחק עם מתנה קטנה
שקיבלתי מהמגורש
פיצית ממש אבל הגודל
כמו תמיד ממש לא קובע
כי כשזה נוגע בדיוק בנקודה
כל הגוף כבר מבין לבד
מה הולך לקרות
והרעידות האלה…
אי אפשר באמת לעצור אחרי אחת
אז פשוט נתתי לעצמי להישאר שם
עוד קצת.
ועכשיו
כבר במשרד
״קפה״ שני של הבוקר
עברתי בתקופת המלחמה
לנטול ואני רגע לפני שבירה.
הנשמה זקוקה לבוסט של אנרגיה
כדי להתמודד עם כל המיילים
שזנחתי כל התקופה.
יום טוב וזה 😉
תרבחו ותסעדו 🤍
עם תקווה שהשקט שהתחיל היום
יישאר כאן לתמיד.
יש בי רעב לאהבה.
לא רעש
לא משחקים
לא משהו שחולף
אהבה אמיתית.
כזאת שנכנסת בשקט
אבל ממלאת את כל הלב.
אני מתגעגעת למבט שנשאר
ליד שלא ממהרת לעזוב
למישהו שרואה אותי באמת
ונשאר.
יש בי כמיהה עמוקה
למקום שבו אני לא צריכה להיות חזקה כל הזמן
ולא צריכה להחזיק את העולם על הכתפיים
רק להיות
להיות אהובה.
בלי תנאים
בלי פחד
בלי הסברים
ואני לא מחפשת מושלם
רק אמיתי.
רק לב שפוגש לב
ונשאר שם
ואולי זה עוד יגיע
אבל בינתיים
אני מחזיקה את הכמיהה הזאת בתוכי
כמו סוד עדין
שמחכה שמישהו
סוף סוף
יבוא ויבין אותו 🩵
והשיר….
ממליצה בחום
חזרתי ממסיבת יומולדת
האמת? הכי לא רציתי ללכת.
הייתי כבר עמוק בתוך
תעזבו אותי בבית שלי…
אבל אמרתי לעצמי
יאללה כבדה
לכי כבר!
ובסוף
נהניתי בטירוף.
זה תמיד קורה לי
אני לא אוהבת לצאת,
אבל כשאני כבר יוצאת
אני נזכרת כמה זה עושה לי טוב.
ועכשיו… כמעט 2 בלילה.
והשאלה הכי חשובה
מי קם בחמש להוציא את אוליבר? 🐶
קבלו את התינוק החדש שלי❣️
אהבה אינסופית שנכנסה אלינו הביתה
כאילו ידעה בדיוק מתי להגיע
כי מאז מותו של הכלב שליווה
אותנו שנים ארוכות, נשאר חלל.
שקט כזה… אחר.
עצב שלא תמיד יודעים להסביר במילים
ופתאום בלי שתכננתי
בלי שידעתי כמה אני זקוקה לזה
הוא הגיע.
אוליבר
ובבת אחת הבית שוב התמלא בקולות
הלב נפתח מחדש
והשמחה חוזרת לאט לאט
לנשום בתוכנו.
זה לא במקום
זה לצד
זה לא שוכח
זה מלמד לאהוב שוב
ולפעמים,
דווקא דרך כאב גדול
מגיעה אהבה חדשה
טהורה ומרפאת.
שבת שלום אהובים ❤️
אני עוצרת רגע
בתוך כל הרעש והעשייה
ומסתכלת על עצמי באמת.
על הדרך שעברתי לאחרונה
על מה ששרדתי ועל כמה כוח יש בי
גם כשאני שוכחת או ממעיטה בערכו.
החג הזה מזכיר לי שאני ראויה
לרגעים של שקט.
לא רק לתת לאחרים אלא גם לעצמי.
לנשום עמוק לשחרר קצת שליטה
ולהרשות לעצמי פשוט להיות.
מאחלת לי חג של רוך
של לב פתוח ושל רגעים קטנים
שממלאים את הנשמה.
שאדע לעצור,
להרגיש
ולהיות נוכחת.
שאאמין בעצמי קצת יותר,
שאזכור שגם לי מגיע טוב
ושיהיו בי הכוחות להמשיך
בדרך שלי וכמו שמגיע לי.
פסח הוא חג של התחדשות,
תקווה ואור ואני מאחלת לכם
חברים אהובים שלי
את כל הטוב בעולם 🌷
נכנסתי לבדוק אם כולכם בטוב.
לא יודעת למה אבל אני דווקא
פורחת בחופשה ש״נכפתה״ עליי.
קצת טילים ברקע
אבל גם הרבה אמבטיות קצף
יין רוזה וסיגריות מלאות בטוב.
ואת השאר… אתם כבר יודעים
מספר הפעמים היום שידי
גלשה אל בין רגליי היה מטורף.
כן כן יום מלא גמירות
מכל הסוגים והמינים
אחת חזקה
אחת איטית
אחת עם זרמים
אבל רגע חוזרת לפואנטה …
תשמרו על עצמכם וזה.
אוהבת אתכם. ❤
ערב של תשוקה עבורי
והוא התחיל הרבה לפני
שהאור התעמעם.
זה הרגע שבו אני בוחרת בעצמי.
סוגרת דלת
מכבה רעשים,
משאירה בחוץ תפקידים,
דאגות, ציפיות.
נר דולק.
מוזיקה איטית שמחליקה על הקירות.
בד רך שנוגע בעור שלי ומזכיר לי
כמה אני חיה.
אני נושמת עמוק.
נותנת לידיים לשוטט לאט
לא כדי למהר לשום מקום
אלא כדי להרגיש כל תחושה שמתעוררת.
ערב של תשוקה הוא לא סערה
הוא התמסרות.
הוא להקשיב לגוף כשהוא לוחש
להאט כשצריך
להעמיק כשמתחשק.
זו אינטימיות עם עצמי
בלי שיפוט ובלי תסריט
רק אני, העור שלי
והחום שמתפשט מבפנים.
והלילה אני ערה
לילה לבן יזום.
לילה של נגיעה ועוד נגיעה
של עונג ועוד עונג.
העור זוכר
הנשימה מתעמקת
הזמן מאט את צעדיו
כדי שלא אפספס אף רגע.
האצבעות מדברות שפה שקטה
הלב פועם בקצב אחר
ואני נמסה לתוך החום
כמו סוד שנפתח רק בלילה.
אין מחר ואין אתמול
רק עכשיו שנמשך ומתארך
רק תחושה שמבקשת
עוד רגע אחד
עוד תשומת לב
ולתת לעצמי
לחוש ולהתרגש.
