השקט הוא מדהים. אפילו קוקה הבינה שקורה משהו מוזר והייתה ממש שקטה. היא התהלכה בין החדרים בשקט וניסתה להריח את החידוש.
לפני כניסת יפור נתקפתי שוב בהרגשת בדידות חזקה. הרבה פעמים אני הולכת ברחוב ומרגישה שבעצם אין לי ממש סיבה ללכת לשם או לכאן והדמעות ותחושת הבדידות חונקות אותי. קמתי באחת ומיהרתי למספרה,הסתבר שהם כבר סגרו, אז מהרתי לקניות ולקחת סרטים.תוך כדי אני מבינה שאראה אותם לבד,האוכל שאני קונה אוכל לבד גם.לים אלך גם לבד. אני מבינה תוך כדי מחשבות הללו שיש לי לסמוך רק על עצמי,וכנראה שבשלב מסוים כמעט כל האנשים קולטים את אותו הדבר .
סנדרה לא התקשרה,ונראה לי שזה הטריגר לכל המחשבות.למרות שיום קודם הייתה לנו שיחה ממש כייפית,היא רוצה לעבוד בפוסי,והיא הזמינה אותי לכיפור אצלה אם ליאת תלך לחברה. היא אמרה שהיא תתקשר ותגיד לי מה קורה. אבל היא לא התקשרה ולא ענתה לי. כשבאתי לקחת סרטים,מרוב איוש שאלתי את המוכר,שהיה מאד אדיב, אבל לא משהו מבחינה חיצונית, אם בא לו לראות איתי סרטים. הוא אמר שכן, בהחלט. הוא לא בטוח שהוא יהיה בתל-אביב בכיפור,אבל בטח "נמצא לנו זמן לראות סרט". חח זה לא עוזר לי,רציתי לנצל אותך היום לסתום לי חור בנשמה .הוא המליץ לי על כמה סרטים. שאלתי על אחד שהיה נראה כבד לאללה אם יש תקווה בסוף. הוא שאל "למה, אין לך תקווה?" אמרתי שלא. הוא נהיה קצת נבוך או מבולבל. הוא אמר "איך זה יכול להיות?". קלטתי שאני צריכה לצאת מהסיטואציה המביכה בקלילות,אחרת זה יראה כמו משהו מפחיד ומעורר רחמים. אז אמרתי "לא, אני צוחקת, התכוונתי שאני לא אוהבת סרטים שמשאירים הרגשה כבדה". הוא שאל אם אני אדם רומנטי והמליץ לי על "אבק של כוכבים".לא זוכרת מהסרט הזה כלום.
בשעה שבע קבלתי ס.מ.ס מהצלם המפורסם של הכלוב עם גמר חתימה טובה.חחחח...מה קשור..שמר את המספר שלי מפברואר כשהבטיח לשלוח לי תמונות ומאז נעלם. לא היינו בקשר מאז,ואני גם לא רוצה להיות בקשר איתו. עניתי שהוא חייב לי משהו, ושיחשוב על זה ביום כיפור.הוא שאל האם זה התמונות מסקסטיבל, ושהן מוכנות מזמן ושאביא לו את המייל שלי. כן,שמונה חודשים עברו,זה בהחלט מזמן. בגדול, "אדונים" שבאים מכישלון האישי זה אסון.לו יש רק מזל .
אני לא רוצה שהכיפור ייגמר. צריך לדעתי לחוקק חוק שבעיר ללא הפסקה תהיה הפסקה בכל זאת, כמו זאת, אזל לא פעם בשנה. לא,אנ לא רוצה לחזור למאה שערים. פשוט כולם זקוקים להפסקה מהטירוף,לא יכול להיות שזה רק אני.למה למשל היה כל כך נעים ושקט בחוף הים דווקא היום? תמיד אני חייבת להתמודד שם מחדש עם הטרדות וצעקות, והיום היה כמו בחו"ל. כי כל החראות הלכו לבית הכנסת לבקש סליחות חח
אני גם רוצה ללכת לבית כנסת,גם אני חרא, אבל אני גם רוצה להמשיך לכתוב לפני שהכיפור ייגמר. ששיט אני שומעת מכוניות..אז זהו,זה נגמר..
לפני 16 שנים. 9 באוקטובר 2008 בשעה 19:21