אני מנסה להתמקד בחיים ולא במוות אבל אלוהים כמה שזה קשה לי. הפחד חזק כל כך שהוא משתק. המוות הוא כנראה הדבר הקבוע היחידי בחיים, הוא יגיע. יש ימים בהם אני רק יושבת ומחכה לו, יש לילות שאני מפחדת להירדם בהם ובמרבית הלילות השינה טרופה. אני מרגישה שרק לאחרונה התחלתי לחיות אבל המוות לא נותן לי מנוחה. יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לחוות ולהרגיש, רק התחלתי להבין שיש לי ערך בעולם והענן הזה חזר לעקוב אחרי. אני מחפשת מי אני, מה עושה לי טוב, את המקום שלי בעולם. שמונה שנים הסתובבתי בעולם ולא חייתי ולראשונה אני מתחילה לקבל את כל הקושי שבי. להבין כי מגיע לי להיות מאושרת, כי מגיע לי שיאהבו אותי ושיש דברים שעשו לי שלא הגיעו לי. אני רק מתחילה להבין את המשמעות של 'לחיות' והמוות לועג לי ולא נותן לי מנוח. אני מרגישה חסרת אונים ובודדה כל כך ושאין לי מה לעשות חוץ מלקוות חזק כל כך שאגיע לשיבה טובה.
לפני שנה. 29 בינואר 2023 בשעה 11:05
