לפני שנה. 18 בפברואר 2023 בשעה 18:02
המלנכוליה מציפה אותי ומשתלטת ככה שנשארתי רק צל שלה. אף אחד לא רוצה לאהוב אותי, אני לא ראויה, לא טובה, לא יפה. לא מצליחה למצוא את דרכי בעולם הזה, לא מוצאת את הכיוון. אני מבינה למה הם כולם עוזבים, למה הם לא רוצים. אני רוצה לחלוק את מרכז העולם עם מישהו, לתת בו אמון ואותי. שיראה מעבר לקושי, לכאב, לכל החורים. המילים לא מתחברות ואני נשארת עם העצב, הראש מושפל אבל הגב זקוף. אני לא יודעת אהבה ולא יודעת לאהוב, לא פלא שהם עוזבים בסוף. מילדות אני כבר דפוקה, אין בי כלום.