פודיניג במקום של המח

זה שוב משתלט עלי. המחשבות לאט לאט מתגנבות וזה כבר לא בשליטתי. פתאום אני שמה לב לכאב בראש, לאוזניים, לכאב בבטן. זהו, זה הסוף? שוב פעם הפחד מהמוות. אני חושבת על מה לא הספקתי, על כל מה שיכלתי לוותר, על כל מה שלא יצא לי להגשים. אני לא רוצה למות, בבקשה. זה מרגיש אמיתי כל כך כל פעם. הפחד משתלט והחרדה נכנסת. אולי הפעם, אולי עכשיו, אולי זה סימן. זה משתק אותי. אני כל כך רוצה לחיות. יש לי עוד כל כך הרבה להגשים, לחוות, לעשות. אני רוצה אהבה, אני רוצה לעשות אהבה, אני רוצה להקים משפחה ולאהוב אותם ללא תנאים. לחוות את התמימות שוב. לחוות בית מלא באהבה. אני  צריכה עוד לגלות סודות של הגוף, לגלות את גופי ואת גופו, להשלים כל כך הרבה זיונים. אני כל כך רוצה לחיות, בבקשה.